ֲעֲלוּמָה

°, תוש"נ, מ"ר עֲלוּמוֹת, —  נעלם ונסתר, ואמר הפיטן: קוממיות עלומה וגם לא בלומה כתבנית היכל רמה מאה אמה (ר' יניי, פסל לך, גנזי שכטר ג, דודסון 8). גלומה עלומה ונקוקה דבורה על אפן חקוקה (אצלת, יוצ' שבת פרה). —  ואמר המשורר: רמה על מחשבת חכמתו ויגלה לרועים עלומתו ובאר מים חיים היא דתו (ראב"ע, אודה עליון). —  בראשית כל יסוד הבן יסודך חקור למצוא מציאות הקדומה אמת נמצא יחיד עולם לבדו והוא קדמון וקדמותו עלומה (ר"מ אלדבי, ש"א, י, קכט.). אפתח בכינור על עלומות שיר (עמנו', חרוז מיוסד על י"ג עיקרים, JQR. NS. V. 534). —  וכמו עֲלֻמִים, חטאות נסתרות: הטל עולה ומחספס עלומות מלבין ובוחן (אזכרה מקדם, יוצ' בין יוה"כ לסוכ').

חיפוש במילון: