°, ש"ז, מ"ר עִלּוּזים, שה"פ מן עִלֵּז, —  שמחה: ההרהור והמחשבה והעצה והעלוז והשמחה עם הקול מן הכליות ומן הלב (ר"ש דונולו, חכמוני ה). —  ואמר הפיטן: צעד לאיתון בעילוזים וכליותיו מעלזים צדדיו שני זריזים (Elbog., Stud. 179).