*, עילוי, ש"ז, מ"ר עִלּוּיִים, עילויין, שה"פ מן עלה, — א) כמו עֲלִיָּה, הליכה ממקום נמוך למקום גבוה: מי זאת עולה מן המדבר עילויה מן המדבר, חילוקה מן המדבר (מד"ר שה"ש ג). — ב) ובהשאלה, עליה למדרגה יותר גבוהה, חשיבות: דרך עילויו היה קרב כיצד דרך עילויו הראש והרגל החזה וכו' (ר' יוסי הגלילי, יומ' כה:). הה"ד עלית למרום שבית שבי כל עלוייך לא היו אלא מן המרום (מד"ר שמות לג). אין ויקח אלא לשון עילוי שנאמר ותקח האשה בית פרעה (תנחומ' בחקתי ג). — ובסהמ"א: והפתאים לא יקחום על דרך המשל וכו' ולא על דרך ההפלגה בעילוי מעלה ומדרגה לעוצם גבורתו ית' במציאותו (ר' זרחי' מברצלונה, פי' משלי, השחר ב' 71). שאין כל נביא שיבוא קורא עלוי ספר מי שהקדימו כמו שלא יבוא מרע"ה קריאת עלוי נבואת אברהם יצחק ויעקב ויוסף ונח (רשב"א, מאמר על ישמעאל, פרלס, ט). כי הפעולות ג' אם פועל מעולה או פועל פחות או ממה שלא יפול בו לא פחיתות ולא עלוי (פי' ספ' יצירה של אבוסהל, נג). שהואיל ובא לכלל עלויין שהם זנים וסועדין את הלב נעשין כמין בפני עצמן לברך עליהן ברכה מיוחדת (אבודרהם, סדר ברכות, קז:) והנה אין ספק שאת הפרידה ואם היא עלוי ותועלת אצל החשוב ההוא הנה הוא יותר מועילם מעט כבודו והוא עמהם (ר' ידעיה הבדרשי, הפרדס א, אוצה"ס ג). הנערות הוא זמן התוספת והעילוי (רבנו בחיי, חיי שרה, ד"ה מאה שנה). ובהתפשטות עשר ספירות הנסתרות במציאות נאצלו מאמתתו עשר מעלות דקות שלמות עליונות בתכלית התקון והשלמות והעלוי (ר' שם טוב, ספ' האמונות ד יט). העילוי מהשמחה והמצוה המובחרת היא להרבות במתנות לאביונים (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג ג ד ג). וכשהחבור הוא בידיעה כראוי הוא עלוי גדול השכינה שרויה ביניהם והקב"ה שותף עמו והוא שותף להקב"ה (שם ג א ו ו). יתעלה האל ממאמר המורדים והפושעים עלוי גדול (ראב"ח, מאזני צדק לאלגזלי, 35). שללו ממנו הידיעה מהם על צד עלוי ורוממות (ר"א בר' אליה הקראי, עץ חיים מט). תפארת החכמה ההיא הן מצד עלוי נושאה הן מצד מדרגת בירור מופתיה (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה יב). יתעלה בכבודך מזה וכיוצא בו עלוי רב (שד"ל, אגר' פד). זה זה הוא כבודו וזו זו היא גדולתו שכל עלויו לא היה אלא מעצמו (ר"א צויפיל, שע"י ב, 12). — מֵעִלּוּי לְעִלּוּי: הנשמה מתעלה מעלוי לעלוי מן העולם הזה שהוא עולם הגופות לעולם הנשמות וכו' (רבנו בחיי, בראש', ד"ה יהי מאורות). נמצא שכל הדברי' נעשית למזון זולתם אות' שהם למעלה מהם עד שהולכין מעלוי לעלוי עד למעלה (ר"י אבוהב, מנו"ה ג ג ו ו). והסוד אני לדודי תשוקתי להתעלות מעלוי לעלוי עד התיחד עמו בנשיקה (ר"מ אבן גבאי, עבוד' הקדש, הקדמ' 8). — ואמר הפיטן: פדה דבקיך מתרץ וכלוי פלטם מעון ותנם לעלוי צוה ישועות משחריך בחלוי (אזון תחן, סליח' ה עי"ת). לופדת וזקוקיה יהילו ממדבר עלויה וכל מתנותיה ההונחלו נוגה תמרותיה לחזות עמים כקהלו (גנזי שכטר ג, דודסון 70). להלך ותומך בפלך בהדרת כל מלך ושרים ועלויים (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 22). — וחשיבות מיֻחדת, יתרון ועדיפה לדבר אחד על השני: ואם אמרנו שהיתה חלוקת הארץ לגלגלתם במספר שמות יקשה אם כן מה שברך יעקב ליוסף שנתן לו הבכורה באומרו אפרים ומנשה כראובן ושמעון וכו' ותהיה לפי זה ברכה לבטלה ומתנה בלי עילוי (ר"י אברבאנל, פי' יהוש' יד, שאלה א). וכונתם לתת עלוי לפעולות הרצוניות על הפעולות הטבעיות (ר"א ביבאגו, דרך אמונה א א). כל לעניין שבעה אין שום עלוי לתושב על האורח (הלבוש או"ח קלג א). ויש עילוי יותר לתורף על הטופש משום זמן שבו (שם חו"מ, סה טו). אבל רמזו גם כן שהאב ר"ל השכל שוחט את הבן וכו' רוצה לומר שכובש את החומר והחומר מסכים להכבש תחתיו בעלותו גם הוא למדרגת רוחניות והוא מה שתלוי בו עלוי מדרגתו על מדרגת הנבדלים (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה לד). ושם על הארץ בהמה וחיה ועוף וכו' הכל מוכן ומזומן לאדם אשר ברא מובחר מכל הבריאה ונתן לו עלוי ומעלה על כל הנבראים (ר' אליהו, שבט מוסר א). — ג) *ערך, מחיר שויו, בפרט העלאת המחיר, עי' עלה, קל ח): עשרים וחמש הבעלים נותנין שלשים שאין מוסיפין חומש על עלויו של זה (ערכ' ח ג). אמר לאדם עילויין עלי סידורו עלי שומו עלי ערכו עלי נותן את ערכו (ירוש' נזיר ב א). אמור מעתה מקדישו אתה הקדש עילוי ואין אתה מקדישו הקדש מזבח (ערכ' ח ז). ומקדישין אותן הקדש עילוי ומחרימין אותן (תמו' ז ג). — ובסהמ"א: לשון הבאי הוא והוא נקרא גוזמא כי הוסיף בעילויו של דבר כלומר אילו היה בן אדם יכול לשתות כך היה זה שותה אף כך הוסיף עליו בעלוי תפוח (ערוך ערך גוזמא). מעילוייא דאב לפי אומד עילוי דעת וותרנותו (רש"י, כתוב' נ:). מפני שעילוי דמיהן של (פירות) חדשות אינן כפי שהן טובות כישנות אלא שאדם רוצה לישנן (רש"י, ב"מ ס.). וחלוקה זו על ידי חולקים כשרים ובקיאין במדה ובאומד קרקעות ובעילויין ובקיאין אלו ביררנום וקבלנום על עצמינו (ר"י ברצלוני, ספ' השטר' 51). והוסיפו הבעלים על עלויו אפילו פרוטה אחת (רמב"ם, ערכין וחרמין ח ו). ראובן שלוה משמעון והתנו שיעלה המנה דבר ידוע לחדש ולבטחון המנה והעלוי  עשה ראובן לשמעון שטר מכר וכו' ואחרי עבור שנה או שנתים הביא שמעון לראובן לעשות החשבון ועולה לפי חשבון העילוי קרו' למאתים וכו' (ר"נ גירונדי, שו"ת, מא). אם יבא שום אדם בתוך ימי ההכרזה ויעלה הקרקע יותר מאשר שמוה ב"ד והמלוה רוצה ליקח הקרקע צריך לקבלו באותו עילוי (טוחו"מ גביית חוב קיד טו). אחין שחלקו והגיע החצר לאחד והבית לשני והיה לאביהם חלונות פתוחים מן הבית לחצר צריך לסותמן וכו' שלא היה דעתם בעילוי זה אלא על בנין הבית וכו' וה"ר כתב דוקא שפירשו שלא היה העילוי אלא בשביל הבנין (שם שכנים קנד לז). והפסיד ראובן מאותם הסחורות שקנה משמעון סך רב שכבר לקחם בהיות המטבע בעילויו עתה כבר נפחתו משויונם (ר"א ששון, תורת אמת, שו"ת סב). ואחר כמה ימים חזר ראובן ולקח המוקטע' בחברת שמעון בעלוי גדול והוצאה מרובה (שם קלב). — ד) צמחים שעולים מאליהם, עי' עלה, קל ד): ומקיימין את העלויים1 שבגג אבל אין משקין אותן (תוספת' שביע' א יב). — ה) °עליה של הקול בנגינה: כי יתחלקו (הטעמים) לג' חלקים ידיעה והעמדה ועלוי וכו' ומיני העלוי ששה והם זרקא וכו' (ג' ספרי דקדוק לר"י חיוג', נוט 128). — ושם לאחד הטעמים, מֻנח: תמונת העלוי הוא המונח ממש (ר' אליהו האשכנזי, ספ' טוב טעם ה). שופר מכרבל שופר עלוי ותרין וחוטרין (קלונימוס, מקנה אברהם, שער בטעמי המקרא). — ו) תלמיד חכם צעיר המצין בחריפותו ובבקיאותו: אך עלוי הוא בקי בשלש בבות (יל"ג, קוצו של יוד, ד 15).