עַלִּיץ

°,  מ"ר עַלִּיצִים, עַלִּיצוֹת, —  כמו עַלִּיז: וצר בהם מזלות וחדשים ומנהיגים ב' לועזים וב' עליזים וב' יועצים וב' עליצים וב' טורפין וב' ציידין (ר"ש דונולו, חכמוני, ה). —  ואמר המשורר: יאלמו שפתי יגונות מענות כאשר גבוהה העליצות שחו משקה לטש עיני בנגהו ועלי אזני קרא בשמו ויתפתחו (רמב"ע, אש קדחו אוריו.) — ואמר המליץ: ועפרות החברה למוצק הפרידה הוצקו ועד לא העליצות בכור הדמי נמקו (ר"י חריזי, תחכמונ' טז). וללצים אני אליץ אני חרזן אני מליץ אני שש אני עליץ ועצמות בוערים אחליץ (עמנו', מחב' ט). כשמוע השר השירים והמליצות העליצים והעליצות אשר חברתי אל יהודה גור אריה (שם יג). והבנות העליצות אשר היו צבי לכל הארצות שבו כאבני גיר מנפצות (שם כו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים