*, ש"נ, שה"פ מן עָלוּל, — הכשרה וסגֻלה לדבר, Fähigkeit; capacité; susceptibility, suitability: דמשקין עלולין לקבל טומאה ומה היא עלילתן1 שמקבלין טומאה שלא בהכשר (פסח' יח:).