קל לא בא במקורות הקדומים.

— הִתפ', הִתְעַלֵּל, הִתְעַלַּלְתִּי, הִתְעַלַּלְתְּ, הִתְעַלְּלוּ, יִתְעַלְּלוּ, הִתְעַלֵּל בפלוני, עשו לו מעשים רעים, קשים, באיבה, בבזיון: ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר הִתְעַלַּלְתִּי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם (שמות י ב). ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבד ומצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר הִתְעַלֵּל בהם וישלחום וילכו (ש"א ו ו). ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה ודקרני וְהִתְעַלְּלוּ בי (שם לא ד). ויאמר המלך צדקיה אל ירמיהו אני דאג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים פן יתנו אתי בידם וְהִתְעַלְּלוּ בי (ירמ' לח יט). — ולבהמה, הִתְעַלְּלָה הבהמה בפלוני, התנהגה אתו שלא כהוגן: ויאמר בלעם לאתון כי הִתְעַלַּלְתְּ בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך (במד' כב כט). — ובפרט הִתְעַלֵּל באשה, אנס אותה, בעלה הרבה פעמים על כרחה, שלא ברצונה: ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה וַיִּתְעַלְּלוּ בה כל הלילה (שפט' יט כה). — ובסהמ"א: ואל תאמן בם כי לא יחיוך לטובה או לחסד אך לחרפה ישמרוך אשר היא קשה ממות למען יתעללו בך בחרפת גדופיהם (יוסיפון תז). לא תלך אשה בשוק ובנה אחריה גזירה שמא יתפשו בנה ותלך אחריו להחזירו ויתעללו בה הרשעים שתפסוהו דרך שחוק (רמב"ם, אסורי ביאה כא יז). הילד חפצו ורצונו להתעלל ולשחק ובחור ועלם בקשתו בתנועה ותשמיש (תולדות אלכסנדר, לוי 4). ידעתי גם אני וגם ראיתי בעיני מדרך הנהגתו יתברך כי יתעלל על בני אדם הטועים בכוונתו (ר"מ אלשיך, פי' איוב יב טז). לכן גם אתה התעללת במו כמתעלל בילדים אין הבין (רנה"ו, חכמ' שלמה יב כה). אל תתחרה באיש מתעלל כי צודה הוא לדבריהם (ב"ז ב"ס ח יד). — ונִתְעַלֵּל, נִתְעַלְּלָה: ותתעצב מאד כי נתעללה לאיש (שבמרמה הובאה אל המקדש ושם שגל אותה הבחור) (יוסיפון סב, פרנקפ'). יכסו עיניהם שלא יקילוך שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה (אבימלך בשרה) החזירה (רש"י, בראש' כ טז).

— הִתפוע', הִתְעוֹלֵל: אל תט לבי לדבר רע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת ברשע (תהל' קמא ד). — ובמדר': אדם שתפסוהו לסטים והיה כאו"א מתעולל בו להכותו (מד"ר' תהל' ו בובר). — ובסהמ"א: ויש לפתור והתשוטטנה והתעוללנה בזבל גדרות צאן (רש"י, ירמ' מט ג). ואין הפרש בין עושק שכיר או מתעולל עליו להוציאו מבלי שכירות (ר"ש א"ת, מו"נ ג מט). ואחד מהם היה תלמי שנכתבה לו התורה בלשון יונית שהיה מתעולל ומתאנה על ישראל (דברי מלכי בית שני). — ואמר הפיטן: עז בכן יתמלל מפי יונק ועולל למשבית צר ומתעולל כל הנשמה תהלל (אין צור חלף, יוצ' שבת א חנוכ'). זכור ונתעולל לרבע כאשה זדון לבו השיאו באשה (זכור איש, יוצ' שבת זכור). לבבתיני וארשתיך נוגשיך יתעולל מה יפו מעגלותיך וארחך סולל (שני, יוצ' ב פסח). — ואמר המליץ: ובעת שיאמרו פלונית פעמים היא תתעולל יאמרו פלונית אשה יראת ה' היא תתהלל (עמנו', מחב' א). — הִתְעוֹלֵל עלילות: והרגיש הדברים שרצה להתעולל עליו עלילות ברשע (אוצ' הגאונ' א א, לוין 21). כי מאהבתו להקראות במחבירי פתרון ובמתקני ספר נשאו לבו להתעולל עלילות להכזיב מנחם בן סרוק בספר פתרוניו (תלמידי מנחם, תשו' 19). ויהי לימים וישוטטו האנשים לתור סביבות בית דניאל לדעת את אשר יעשה למען מצוא עלילה להתעולל למחשבותם על דניאל (יוסיפון כב). — ואמר המליץ: עתה כל חכם מדברי(ך) יתבונן כי עלילות תתעולל ועונן תעונן (רסע"ג, על חוי הבלכי, דודסון 52). ועי' עלילה בסופו. — ונתעולל: ותשמע האשה ותתעצב מאד כי נתעוללה ותלך ותספר לבעלה ולא היה לו מענה לשו' להריב עם אשתו (יוסיפון שם).

— פועֵ', עוֹלְלָה, עוֹלַלְתָּ, עוֹלַלְתִּי, עוֹלֵל, — א) עוֹלֵל לפלוני, עשה לו, בפרט מעשה רע: תבוא כל רעתם לפניך ועוֹלֵל למו כאשר עוֹלַלְתָּ לי על כל פשעי (איכ' א כב). ראה' יי' והביטה למי עוֹלַלְתָּ כה אם תאכלנה נשים פרים (שם ב כ). — עינו עוֹלְלָה לו: עיני עוֹלְלָה לנפשי מכל בנות עירי (שם ג נא). — ובינ' מְעוֹלֵל: עמי נוגשיו מְעוֹלֵל1 ונשים משלו בו (ישע' ג יב). ב) עוֹלֵל בעפר: שק תפרתי עלי גלדי וְעֹלַלְתִּי2 בעפר קרני (איוב יו יה). — ואמר המקונן: עיני מעוללת ביונית נכויה עשה ונחם וקרא לבכיה (שבת סורו מנו, קינ'). — כי לא לחנם הוקבע היינו המנהג הקדום להכות המן דווקא בענין מפלתו לא זולת ולא כאשר תעלולים עוללו למו (חמדת הימים ב ג, עז:).

— פועֵ', עוֹלֵל, שעוללו לו, הובא עליו: הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר עוֹלֵל לי (איכ' א יב). — ובינ' כמו שם מְעוֹלָל3, מסֻבב, כמו עָלוּל: כי העילות כל אשר תקרבנה מהמעולל תמעט יכלתם להועיל למעולל ולהזיקו (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ז). ואל תכניס עצמך בחכמת שרשי המופת ואיכות הדיבר וכו' ואיכות הילוך העילה עם המעולל וכו' מפני עמקם ודקות ענינם (שם, יחוד המעשה ה). והקושיא שמקשים שמהם יהיו עושים היום ומהם למחר הואיל וקדוש החדש יהיה על הראייה כפי העלה יהיה המעולל (ר"א הקראי, ג"ע, ענין קדוה"ח ט, י).

— קל *עָלַל, פ"ע, — התעסק בדבר: למלך שהיה לו כרם ומסרו לאריס לעלול בו כשעושה יין טוב אומר המלך חמריה דכרמא דידי טב וכשעושה יין רע אומר המלך חמריה דכרמא דאריסי ביש (מד"ר קהל' א). — ובינ' פעו', *עָלוּל, — א) עשוי לאיזו פעולה, מֻכשר, מֻסגל,  fähig, ausgesetzt; capable, apte à; capable of, liable to:  מפני מה אמרו אם לא הדיח טהור שאין המים שבגבו עלולין לקבל טומאה עד שיתלשו (ר' נחמיה, תוספת' מקוא' א א). אמרו בית שמאי לבית הלל וכי מי הוא עלול לקבל טומאה אדם או משקין אמרו להן משקין אמרו להן וכי מה אדם שאינו עלול לקבל טומאה כיון שנגע בה טומאה נטמא משקין שבתוכו אינו דין שיהו טמאין (שם אהיל' טו ט). ומה כלי חרס שהם עלולים לקבל טומאה הרי הם מצילים צמיד פתיל באהל המת כלי אבנים כלי אדמה שאין עלולים וכו' אינו דין שיצילו (ספרי במד' קכו). — ובסהמ"א: ומשה היה רועה וכו' והטעם כדי שיתרחק מן הישוב שהוא עלול אצל החטא (רבנו בחיי, שמות, ז::). אדם שהוא עלול לנזילות ולא יכול לגלות ראשו מפני הקרירות שמזיק לו וכו' מוטב שנתיר לו להניחם על הכובע הדק הסמוך לראש (הלבוש או"ח כז ה). ואשר שאלתני אשה עלולה לכאב ראש ולחלישות וציוו הרופאים לבלתי הרטיב ראשה בין במים קרים בין בפושרים (בשמים ראש, שו"ת רצח). — ב) נגרם ע"י עִלה וסבה, מסֻבב, עי' עלול: שהעולם הוא מחודש חדוש מוחלט ואולם כשהונח השכל הפועל עלול ממניעי הגרמים השמימים לא יפול זה הספק (רלב"ג, מלחמות ה' ה ג יג). כי יראו שמניע הגלגל העליון הוא עלול מהסבה ראשונה (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 20). כי עלול היצירה עלול ממנה ובאמצעותה נצטיירו כל הצורות המצויירות ציור רוחני פנימי כנגד העולם הנבדל (ר' שם טוב, ספ' האמונות ד ט). הוא שכל בעצמו מבלי שיצטרך אל זולתו והעלול ממנו יצטרך אליו (ר"מ הנרבוני, המאמר בבחירה, ד"ח לט). כי מה שכתבתי למעלה כי כת"ר אינו בכלל ולא במנין הספירות לא יובן מזה שיהיה הוא האי"ן סוף הוא עלול ממנו והוא שמו שאינו נבדל ואינו חוץ ממנו (ר"מ אבן גבאי, עבודת הקדש, הייחוד ג).

— הִפע', °הֶעֱלִיל, — א) מצא עלילה, הוציא דבה, האשים באשמת שקר: אשכח ינוקי מלעיל וסבי מלתחת כדי להעליל על האדם אם יקדים שלום לאלו או לאלו (רגמ"ה, בכור' ח:). המוכר עבדו לפרהנג נכרי פי' בקונטרס מציק ושם עלילות ומכרו לו באותן דמים שהעליל (תוספ' גיט' מד.). ערל אלם השכין לי זקוק זהב והפקדתי בידך ופעם אחת מלאך לבך לצאת מן העיר ובקשתיך להחזיר לי הזהוב שלא יעליל עלי הגוי ואמרת לי בוא עמי אל הגוי ואפטרך (מהר"ם מרוטנברג, שערי תשוב' ריט). כיון שלא ראה (יוסף) את בנימין עמהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם כדי שיביאו גם בנימין אחיו (רמב"ן, בראש' מב ט). שכבר חמס ב' אנשים והעלילם עד שמכרו לו בזול וכו' אם יביא ראובן ראיה שהעליל אותו הגזבר שני אנשים (רשב"א, שו"ת תתקטו). שיעלילוהו שאמר או עשה עלה כנגדם מה שאינו כן (רלב"ג, פי' משלי יט). מנהג העולם שמעלילין ומבקשים תואנות על העשיר (ר"י בן נחמיאש, שם יג ח). ומי שיודעים בו שהוא רש אינם מעלילים עליו (שם). והדברים ההם בדא אותם מלבו כדי להעליל אותך כי שקר הם (ריב"ש, שו"ת תעג). ובשנת ה' כ' ליצירה העלילו על היאודים לפני המלך שהיאודים עושים זיוף במטבע והמלך חקר ודרש ומצא כי המעלילים המזייפים היו מטילים האשמה על היאודים ונמלטו (יוסף סמברי, לקוטים, ברלינר 28). השיב המלך חמתי עליך טומאש כי הבנת ממני שאני מאמין מה שמעלילים על היהודים ולחרפה נחשב לי הדבר הזה (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 9). והמעלילים כאשר ידעו שהיהודים שלחו שלוחי' רדפו אחריהם והיהודי' יראו מאד ונחבאו בתוך היער (שם 25). הודה ואמר איך השליך את הנער מת בבית היהודית להעליל עליה (שם 35). שלפי שלא רצה ראובן לקנות מהשר משי לשותפות העליל עליו מה שהעליל (ר"א ששון, שו"ת, תורת אמת, פה). ה' יפיר עצתם ויקלקל מחשבתם הרעה ויצמיח ישע תשועתנו ואשר עד הנה עזרונו רחמיו שהמעלילה עצמה הודתה שהוסתה והודחה מקצת מבני עירנו (אגר' ק"ק פוזן לק"ק ברלין, 175, 1868 Monats.) . ואליפז לא היה יודע דבר זה בבירור כי עכשיו לא רצה להעלילו בדברים לא היה יודע בהן (רשב"ץ, אוהב משפט לאיוב, נח:). אבל אליפז מחפצו להרשיעו במעשה ובאמונות העלילו בדברים לא היו בו (שם קכא.). ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע והניח ממון רב קרוב שני אלפים פרחים מהם פיזר לשרים ולסגנים קרוב ארבע מאות פרחים על אודות העלילה אשר העלילוהו ומהם שללו השוללים וכו' (ר' אליה מזרחי בקנדייא, שו"ת סו, מובא בקבץ על יד ז, 8). ועדיין אין שמנה חדשים שבא הנה קרובו אלגזי הדר באי שיאו על דבר עלילה אחת שהעלילוהו על אודות אשה משומדת שברחה משיאו ואמרו הוא הגורם (שם 9). היה גירוש האחרון בצרפת בימי מלך קארל הששי שהעלילו על היהודי' שהרגו מומר אחד (שארית ישראל כ). ושתי שנים אחרי זה העלילו על היהודים שגנבו תינוק נוצרי ומלו אותו ושחטו אותו לפסח (שם כא). — ואמר הפיטן: מונים לנקום להעלילו נוסדו יחד למולו התכינו עלילות מעללו הבה נתחכמה לו (אין מושיע, יוצ' שבת ב חנוכ'). — ב) עשה שיהיה עָלוּל, שיצא המסֻבב מן הסבה: א"כ יקשה שזה שנקרא עילת כל העילות הוא ח"ו חידוש בו שהרי קודם שהעלילם לא נקרא עילת כל העילות (ספר חרדים א ה).

— פִע', °עִלֵּל, — א) כמו הִפע' א): חללה של רשות בריש גמ' דשבת פירוש שמעללין עלילות על בני אדם (ערוך ערך רשות). — ב) ובלשון הקראים, עשה עִלָּה, נתן סבה וטעם לדבר: כי אלו כשר לו לעלל בשכיבה בקריאת שם האשה ערוה (יעקב בן שמעון, ספ' הישר (העריות) לישועה הקראי 53). אכילת המצה בחיוב בכל שבעת הימים כאשר אמר שבעת ימים תאכל עליו מצות וכו' ועלל4 עלה באמרו למען תזכור יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך (ר"י הקראי, ג"ע, ענין חג המצות ג, מז.). ואע"פ שעלל4 עשיית המלאכה ליום כפור משום שהוא יום כפורים וזאת העלה לא תכלול למי שהוא זולת בוגר (שם, ענין יום הכפורים, פתיח', ס.). ועל כן עלל4 החכם משום היותה צרה שהאסור משתלשל מנקבה אל נקבה (שם, עריות ה, קלג.). וכמו עלה או אשר יעלל כולל וחלקיי (משה ריאטי, מקדש מטט ג).

— נִפע', נֶעֱלַל, — בדקדוק נעשה רפוי, נעשה נח, עי' עלול ג) : ומזה הבנין עלולי העין כמו וגיד ברזל משקלה גיד על משקל פעל אלא שנה היוד ונעלל וחרק תחת הגימל לכך נקראת עלולת העין (הוריות הקורא דרנבורג, 39)