א. עִלְעֵל

*, פ"י,— עִלְעֲלָה הרוח, סִעֲרָה, הפיצה בסערה durcheinanderwirbeln;tourbillonner; to hurl, drive about: הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה יגדור מיד (כלא' ז ז). — ואמר הפיטן: כסוחים באש לעלעל ינוסו צללי האומות לשכרם תרעל טרוד יטרוד הסוס ברושים להרעל (גנזי שכטר ג, דודסון 68).

חיפוש במילון: