עֵלַע

* 1, ש"ז, מ"ר, עִלְעִים, עילעין —  כמו צֵלַע: שדרה שגירד רוב עילעין2 שבה טהורה (נזיר נב.).



1 [מן הארמ'.]

2 [ברש"י הגרסה: צלעות, ובתוספ': עלעולין וב(תוספת' אהל' ב ה), הגרסה: חליות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים