א. עַם

ש"ז, מ"ר, כנ' עַמֶּיךָ, עַמָּיו, עַמֶּיהָ, — עַם של פלוני, בן משפחה אחת, קרוב לו קרבת משפחה1 ,Verwandter; parent; relation, kin, רק במ"ר: ונכרתה הנפש ההִוא מֵעַמֶּיהָ (בראש' יז יד). — נאסף אל עַמָּיו, מת: וימת אברהם בשיבה טובה וכו' ויאסף אל עַמָּיו (שם כה ח). עי' אסף. לנפש לא יטמא בְּעַמָּיו כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו וכו' (ויקר' כא א-ב). כי אם בתולה מֵעַמָּיו יקח אשה (שם יד). וראיתה אותה (את הארץ) ונאספת אל עַמֶּיךָ גם אתה (במד' כז יג).



1 [בערב' עַמּ عم, אחי האב, עַמַּה عمة, אחות האב וכן בערב' הדרומ' עַמּ, אחי האב ובסור' אַמְתָא, אחות האב.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים