ש"נ, — שה"פ מן עָנַד: הפוך כמו עדנם קשרם וכן ענידה בלשון תלמוד קשר (ר"י קמחי, ספ' הגלוי, 133). ענדו כלומר עיינו או מלשון אענדנו עטרות ולפי שהיה צריך לע' תפס לשון זה פי' עשו ענידה לדין זה (ר"י מוינה, אור זרוע ב, טרפות, נח:)