°, ש"ז, מ"ר עִפּוּשִׁים, שה"פ מן עִפֵּשׁ, א) רקב, עבש Schimmel; moisissure; mould: והיה בו העיפוש כמו ניקודים (ערוך ערך נקד). הקדמונים יקראו שנוי העצם אל מין אחר זולת מינו עיפוש כשנוי היין כשישתנה וישוב חומץ (פרקי משה לרמב"ם כג). ומיני בעלי חיים המתיילדים בפירות כשיתעפשו ומה שיתיילד מעיפוש הליחויות ותולעים המתילדים במעיים וכיוצא בהם (ר"ש א"ת, מו"נ  א עב). וב"ח שלשה מינים מוליד במותו ונולד מביצה ונולד מעפוש (רש"ט פלקירא, המבקש, עה). ויהיה שם מקום תצא המוגלה ובמכות מגלות חדרי בטן הפצע ההוא כדי לנקות כל עפושיו (רלב"ג, משלי כ). וכתב הרמב"ם ז"ל כי בשרץ הנולד מזכרים ונקבות נאמר שורץ ואשר הוא נעש' מן העיפוש נאמר עליו רומש (ר"א הלוי מברצלונה ספ' החינוך קסה). ארץ נתנה באמצעותם מערה שפלה אליה ישפכו כל מותרות  הטבעים ועיפושיהם (ר"י הפניני, בחינ' עולם יב). לנקותו מן הליחות אשר נפסדו בו מחמת העיפוש והם המביאים כל חולי (ר"מ אלדבי, ש"א ז, לח::). והטובה שבכלם היא שמירת הבריאו' אשר הו' התרחק האד' וכו' מהרבות מהמאכלי' והמשקים אע"פ שהם קלים לפי שמרבי' בם עפושים בבני אדם (ר"י אבוהב, מנוה"מ ו א א ז). ואמר (גאלינוס) כשיהיה העפוש בקרבים או בעורקים הגדולים מכה אז יוביל אל חדרי הלב (נרבוני, או"ח בקדחות יומיות, כ"י ביהמ"ד שכטר). — ובהשאלה: אולם הכסילים אשר לבם טרוד בעסקים הזמניים וכו' ולא נשאר בו מקום עם העפושים המותריים אשר שם (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי יד). — וכנוי לזבוב קטן: וכן יתמהו בני אדם על בריאות הפיל ולא יתמהו על בריאות צעיר הזבובים אשר  נקרא עפוש יתוש אשר אין בריאה חלשה ממנה (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב, 136). — ומין צמחים: בסדר העפוש (אפטר מאזע) יבואו מיני צמחים ירוקים שטוחים ומדובקים על פני האדמה או על פני הסלע או על עץ רקב (לינדא,  ראש' למודים א ז, לב). — ב) ריח רע שבא מן התעפשות הגופים: ובהאסף הלב הולך וחסר יוציא האיד העפוש שנולד בו מהמיטות שבחלל אל  אותו הגיד ומוציא אותו אל הקנה [ו]אל החוטם (ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ה כא). ומצאתי עיר נחמדת נכונה בראש הרים כל הרוחות באות ונושבות בה ומזיזים כל מיני עיפושים עד שכל השוכנים בה בריאי בשר וכו' (ר' סמברי, לקוטים, ברלינר 25). — ומחלה, דֶבר, חלי רע, Seuche; peste; plague: אחר רב המטר ימשך לאות הרבה בגופות וכו' וימהרו אל בעליו חולאי העפוש כי העפוש אינו דבר אחר אלא חולשת הכח המפעל וחושי המתפעל (יעקב בן יוסף זבארא, תרג' פרקי אבוקרט, כ"י ביהמ"ד שכטר 19). שלסבת רבוי החום יבוא העפוש שהוא אב החולאים (רש"ט שפרוט, עין כל (פרוש על קאנון א"ס), שם). רע ומר החורבן הגדול הזה יותר שבעתיים ממכות של העיפוש (Monastsschr. 1894, 188). שלע"ע אין שעת הכשר מחמת רעש מלחמה ורעש העיפוש ב"מ וכו' אם יתן ה' שלום בארצנו הן מחמת עיפוש ב"מ הן מחמת מלחמה וכו' (פנקס הקהלות של פוזנו, שנת תטז). כל הדברים ששותים או אוכלים לרפואה צריך דוקא שישב בשעת אכילה או שתיה בלבד בשעת עיפוש ח"ו צריך לעשות דוקא מעומד (תולדות אדם, כללי י). ובנסיעתם מגאלאץ לביתם נסעו דרך ק"ק יאס והיה שם עיפוש גדול והיה להם יסורים גדולים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר (מגיד שיחות להר"נ מברסלב,  נסיעתו לא"י 28). — עִפּוּש האויר: והד' מכות האחרות באו עם ב' היסודות האחרים שהם האויר והאש ובא בתחלה הדבר אשר הוא מעפוש האויר והאש ובא בתחלה הדבר אשר הוא מעפוש האויר והשחין אשר בא מחמום יסוד האש וכו' (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג ד דג). לענין דינו אשר מתיירא על נפשו בסבת ירושת אשתו ז"ל אשר הלכה לעולמה בעיפוש האויר וכו' (רמ"א, שו"ת קיב).