°, ש"נ, מ"ר עֲפִיפוֹת, שה"פ מן עָפַף, — כמו א. עִיפָה, עוֹפְפוֹת: תועפות וכו' לשון עוף יעופף המעופף ברום  וגובה ותוקף רב הוא זה ותועפות ראם עפיפת גובה (רש"י, במד' כג כב). גבריאל שמעופף כל העולם בשתי עפיפות (מחז' ויטרי, רפט). מועף ביעף מכאן שגבריאל עופף העולם בשתי עפיפות (פי' דני' מיוחס לרסע"ג, ט כא). ויה' לו משלמות החושים כח ההליכה ועפיפה כמו הסוס ודומיהם (בן המלך והנזיר, שער לד). שהנשר מלך שבעופות ועפיפתו גבוה מכל עוף (ר' בחיי, בראש' כז.). וכתיב וכו' ובשתים יכסה רגליו ובשתי' יעופף עפיפה וכסוי באין כאחד (ר"י גיקטיליה, שערי אורה, מג.). ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ר"ל שהגביה עפיפתם מעל שמים להגלות נגלות וכו' (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה יג). ועוף יעופף זה אליהו שהוא עף כל העולם כלו בד' עפיפות (שם כט). — ואמר הפיטן: קצובות בדי שתים כמו עפיפות שתים ומוצעות בנתים (ר"א הקליר, אקחה פרי, יוצ' א סכות).