1, ש"ז, מ"ר עֳפָאִים2 – הענפים או העלים המכסים את האילן, Laub; feuillée, feuillage; leafage, foliage: עליהם עוף השמים ישכון מבין עֳפָאִים3 יתנו קול (תהל' קד יב). – ואמר בן סירא: וישים קנו  בעופיה  ובענפיה יתלונן (ב"ס גני' יד כו). – ואמר המשורר: ויורידני משם אל גנת אגוזים ובה כל עץ פרי וכל ארזים עליהם העופות ישכונו מבין  עפאים  קולם יתנו (ראב"ע, חי בן מקיץ).  אשבר מתלעותיה ואכרות עופיה להראות העמים והשרים את דופיה (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוס' יו).