ת"ז, נק' עִפּוּשִׁית, מ"ר עִפּוּשִׁיּוֹת, — של עִפּוּשׁ, שנגרם ע"י עִפּוּשׁ, — קדחת עִפּוּשִׁית: אין מוקדח אחד בו קדחת עפושית תהיה קדחתו יומית (כל מלאכת ההגיון יח). ונחלק הקדחת אל קדחת יומית וקדחת עפושית וקדחת שדפון (שם כו.). אמנם יעורר (הכעסן) חמימות הגוף ומחממו חמימו' גדול ומוריש קדחת יומית וקדחת עפושית כי יתעוררו החלטים (ר"מ אלדבי, ש"א ה ט, פא:.). ולכן היתה הראשונה (קדחת שבאה בעפוש הליחות) קדחת עפושית והשנית קדחת יום (נרבוני, בקדחת יומית, כ"י ביהמ"ד שכטר). כי המאכל הגס תגבר הליחה הדומה למזג אותו מאכל ותחדש קדחת עיפושית (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, 123). והשנית נקראת קדחת עפושית למה שיתעפשו גם הליחות ולכן היא יותר קשה מהראשונה (ר"מ אלבילדה, ראש' דעת ה א, עה:). (והרוח) הדרומית מרפה הכח וכו' ומעוררת כאב הראש ומביאה השינה ומורישה הקדחות העפושיות (קאנון א ב א י). בחוקנים העשוים לטהר ולכבס הנגע העפושי שבמעי הישר (ר"ט כץ, מעשה טוביה, בית חדש ד ג, קי.). מדוע קדחות העפושיות אינם מתדבקות בגופות האדם (שם, משמרת הבית ב, קטו::). — מלת מגפה אינו רק ענין מכה שענינה המגפה האמיתית שנולדה מכה עיפושית במקום אחד והיא ארסית ונמשכת לכל האברים (רי"ח בן משה, חות יאיר, שו"ת קצז). התחמצות עפושי או הרקבוי (לינדא, ראש' למודים ב, 31).