°, ת"ז, – א) עור מעֻבד ע"י עפצים, כמו עָפוּץ א): שמעת מינת שכל גויל שלספר תורה  עפיץ1 הוא (הלכ' ס"ת, גנזי מצרים 13). – ב) כמו עָפוּץ ב) כטעם העֶפץ: ויתחבר אל זה החוש במעלה חוש הטעם וכו' והוא אשר ישיג בו תשעה טעמים המתוק והדשן וכו' והעפיץ והקובץ וכו' (ראב"ד, אמו"ר 27). ורוב שתתאוה בו הוא כל דבר חמוץ וחריף ועפיץ (ר"מ אלדבי, ש"א ה, עד.). – ואמר המליץ: והחמוץ ומליח ועפיץ והחריף אשר יפריד ויפיץ (ר"י זבארה, שעשוע', בתי הנפש, דודסון 157).