עַפְרוּתִי

°, עַפְרוּתִיִּי, ת"ז, מ"ר עַפְרוּתִיִּים, — כמו עַפְרוּרִי: יחלישו צדעיו (של בעל השחפת) וידוקה אפו ופניו עפרותיים וכו' (נרבוני, או"ח בקדחת אלדק, כ"י ביהמ"ד שכטר). — ובמשמ' מחצבי: שישותי העצמיי מתגלה ומוחש עכשיו יותר כשנתישן ונתעשן מחלקים עפרותיים וחמוצים שמתדבקי' עמו מתחלת ברייתו (ר"ש פפנהיים, יריעות שלמה א, לב::). להיות שמהידוע שכל משקה יש בו ג"כ חלקים מקשיים ועפרותיים כמו שנראה אותם תמיד בשולי הכלי כשהמשקה עומד בו זמן מה בלי תנועה (שם מח:). העצם המימיי מורכב בו מין עצם מלחיי עפרותי וכו' כדורי הדם מעורבים עם חלקי ברזל (לינדא, ראש' למודים ב 20). כי יאבדו (המתכיות) זהרם ואיכותם ולא נשאר מהם כי אם אבק עפרותיי סידיי כמו העופרת אשר יותך בכור ויתראה וכו' עור עפרותיי (שם 33).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים