°, עֲפָרִיִּי, ת"ז, נק' עֲפָרִית, עֲפָרִיִּית, מ"ר עֲפָרִיִּים, עֲפָרִיּוֹת — של עפר, מטבע העפר, עפרורי: והוא מסוד השכל הכללי או מן הבורא אשר חנכו ואשר בנו מן האיברים המימיים והעפריים יתנועעו לעומת האמצע וידחקו הגופות ממקומם (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב, 119). וחייבה החכמה נסות הנפש בגופות עפריות מקבלות הגדול והתוספת במצוע המזונות הראויים להם (ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות א). החלק הרביעי והוא האמצעי שבכלן קבל צורה עפריית ונהיה בה יסוד העפר (הוא, רוח חן ז). וזה מה שיהיה חזק העובי והעפריית ובכלל מה שחסר הכבד לשנותו ימשכהו הטחול אליו וכו' (פרקי משה לרמב"ם ב). ומהם חכמת הצלמים והכונה בה למזוג הכוחות השחקיים בכוחות מקצת הגופים העפריים כדי שתתחבר מזה כח פועל פעל זר (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 53). ומה שהתקבץ בו שנים בהרכבה הרכיב הוא כמו כן השמות וקרא מימי ועפרי (שם 84). והדומם שלשה מינים עפריים שאינם נתכים ולא נשרפים כמיני קנקנתום והפוך והדומה להם (הוא, המבקש עה). הוא הנכרי לא הזר כי הזר ההוא כבר הבטיח עליו שיהיה כהן רק על הנכרי והוא העפרי הצומח (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, פב.). לפי שחמרם עכור ועפרי הספיק לו מלבושו הנוצר עמו (שם, ק:). וכן דרך המתאוננים לתת מאכלם הדברים העפריים השפלים ויתאוו לרבוי הבשר הם הם המבקשים תואנות לשוב מאחרי יי' (שם, קלא.). כי נראה העופות העפריים כמו תרנגולת ואווזים כשיצאו האפרוחים מן הביצ' מיד ילכו והעופות האויריים הפורחים לא יוכלו לילך עד זמן רב (אבי הרלב"ג, שעה"ש ד). החוש החמישי הוא חוש המשוש החוש הזה הוא עפרי וגס יותר מכלם (שם ט). הנה כאשר יהיה מזגך ארור שחוריי ועפריי ימשך בהכרח איבה בינך ובין האשה וכו' (ר"י אברבנאל, פי' התורה, בראש', ד"ה ויאמר יי' אלהים אל הנחש). פרעה המכונה בחומר ההיולי העפרי (ר' נתן הרופא, מבח' המאמר', שמות, כב:). ובראש עומד התנין הגדול אשר הוא בים והיא הנחש אשר בים ואינו מזיק כל כך כמו הנחש העפרי (ר"נ בר"י אלחנן, עמה"מ, שער הקליפות, קעט:.). והניחו (קופרניקוס וסיעתו) הכדור הנכבד וכו' בטבור העולם והכדור העפרי והמימיי כאחד מצבא המרום במרום (זרח, כתב ג, אילם ליש"ר מקנדיה). נטייתו על הרוב מתחלת יצירתו היא הדברים העפריים והחמרים (ר"ד מרוקא, זכות אדם, יין לבנון 11). ואמרו ועפר תאכל ירמוז להבדל השלישי כי ברוב יטה לדברים העפריים והחמריים כנזכר (שם 19).