קל לא נהוג.
— פִע', עִצְּבוּנִי, — עִצֵּב את פלוני, עשהו עֲצַב, נתן לו צורה ותמונה, עשהו, bilden; former; to shape, fashion: ידי עִצְּבוּנִי ויעשוני (איוב י ח). — ובתלמו': ואין מעצבין את הקטן ואין מחזירין את השבר (שבת כב ו). מפני מה דלת שבמגדל של רופאים טמאה וכו' מפני שהוא מעצב עליה את התינוק (ר' יוסי בר' יהודה, תוספת' כלים ב"מ ב ט). — ואמר הפיטן: עץ ללבו יציר לייפות עיצבו גבים ושדראות בתועפות (ר' שמעון בר יצחק, אייחד שם, מחז' ויטרי תעח). — ואמר המשורר: אל יואל ויפעל ויעצבם יעט סות קנאות ויחובבם מלאכיו בחכמה לו הללו (ראב"ע, אותות אל).
— הִפע', הֶעֱצִיב, מקו' לְהַעֲצָבָה, — כמו פִע': המבלעדי אנשינו עשינו לה (למלכת השמים) בונים לְהַעֲצָבָה1 והסך לה נסכים (ירמ' מד יט). — ובמדר': שמע קול אומר טעון וחרוש בי בשעה זו נולד משיח שמע האיש רחץ פניו וקם ושמח הלך לביתו ולקח רצועות ארוכות של משי לתינוקות להעציבם בעריסם לקחם והלך לירושלים וכו' (מד"ר איכ', אין לה מנחם, נוסחה ב, בובר).
1 [הא רפה, ואמר ריב"ג שהיא נוספת, אבל רדק סובר שצריכה להנקד במפיק, וכן באמת בכמה כ"י מפיק הא, עי' מ"ש. ופרש רש"י, וז"ל: דפוסים בדמות עציבה, ע"כ. וריב"ג פרש מן א. עצב; וכעין זה עקילס: להרֵע. ורד"ק מפרש שהוא בנוי בלשון סגי נהור ופרושו לשמחה. ות"י תרגם כמו לָעֲצַבִּים, וכן סומכ' וסורי הכספלרי. והשבע' והפש' משמיטים.]