ש"ז, מ"ר °עֲצָבִים, — דבר שעִצבו אותו, כלי1, Gefäss; vase; vessel: הַעֶצֶב נבזה נפוץ האיש כניהו אם כלי אין חפץ בו (ירמ' כב כח). — ואמר הפיטן: זדים מאד הליצוני כעצב נבזה הפיצוני (אריות הדיחו פזורה, יוצ' שבת ג אחה"פ). — ומ"ר: פתיות המזעכת אף עצבים גנובים מלשאף פקד לא תנאף (אלהים בהנחילך, יוצ' ב שבוע', מחז' איטל' א).