א. עצם
1, ממנו עָצוּם, *עִצּוּם, °עִצּוּמִי, °עֲצִימָה, עֹצֶם, א. עָצַם, עֶצֶם, ב. עָצַם, ד.עָצַם, עָצְמָה, עֲצֻמָה, °עַצְמוּת, °עַצְמוּתִי, °עַצְמוּתִיּוּת, °עַצְמִי, °עַצְמִיּוּת, תַּעֲצוּמָה, §מַעֲצָמָה.
1 [כך בכנענ': עצם, עֶצם; בפונ' החדשה מ"ר: עצמם. גם בכנענ' בהשאלה: עצמת, גבורות (לידזב' 345). באשור': אִצְמַאתִ, אִצְמֵיתִי, עֶצם. בכוש': עַצֶם, עֶצם; בארמ': עִטְמָא, עֻטְמָה, חלצים; ובהשמטת ע', טמיא, עצמות. בערב' עַטֻ'מַ عظم, היה גדול, עצום; עַטֻ'מ عظم, עֶצֶם.]