ש"נ, עֲצָרֶת, מ"ר כנ' עַצְרֹתֵיכֶם, — א) כמו עֲצָרָה, ליום האחרון של סכות: ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליי' עֲצֶרֶת היא כל מלאכת עבדה לא תעשו (ויקר' יג ל). ביום השמיני עֲצֶרֶת תהיה לכם כל  מלאכת עבדה לא תעשו (במד' כט לה). ויעשו חג שבעה ימים וביום השמיני עֲצֶרֶת כמשפט (נחמ' ח יח). ויעשו ביום השמיני עֲצֶרֶת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים (דהי"ב ז ט). — ויום אחרון של פסח: וביום השביעי עֲצֶרֶת ליי' אלהיך לא תעשה מלאכה (דבר' יו ח). — ובתו"מ: ראויה היתה העצרת של חג שתהא רחוקה חמשים יום כנגד העצרת של פסח אלא עצרת של חג על ידי שהן יוצאים מן הקיץ לחורף לית ביומיהו דייזלון וייתון (ריב"ל, מד"ר שה"ש, מה יפו). — ובסהמ"א: ושמיני של סוכות הוא הנקרא עצרת מיוחד לפי שלא היה בו דבר לכנות אותו וכו' (רד"ק, סה"ש, עצר). — ב) הקטֹרת של ימי מועד וחג: שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בְּעַצְרֹתֵיכֶם כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה (עמו' ה כא-כב). — ג) בכלל אסֵפת עם, ועצם הקהל שנאסף יחד: מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עֲצֶרֶת בגדים (ירמ' ט א). — ואמר המשורר: אלהים אלי אתה גדודיך בעצרת ישבו געים כצאן היום יקשבו (רשב"ג, אלהים אלי אתה). — ד)  *נתיחד בזמן מאוחר בפרט לחג השבועות: עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שהיא יפה לפרי ובית הלל אומרים עד העצרת (שביע' א א). אין מביאים בכורים קודם לעצרת אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם לעצרת ולא קבלו מהם (ביכור' א ג). בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן וכו' (ר"ה א ב). רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת בשבת וכו' וחכמים אומרים וכו' עצרת כרגלים ראש השנה ויום הכפורים בשבת (מו"ק ג ו). עצרת שחל להיות בערב שבת וכו' שלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר השבת (חגי' ב ד). נדר לפני עצרת עד שיעבור עליו עצרת וחג ופסח ועצרת וחג (תוספת' ר"ה ב). והשמן מוכרין אותו מן העצרת ועד החג (ר' יהודה, תוספת' ב"מ ד יח). עצרת פעמים שחל להיות עצרת בחמשה ובששה ובשבעה לא פחות ולא יותר וכו' אבא שאול אומר כל זמן שיום טוב של עצרת ברור סימן יפה לעולם (תוספת' ערכ' א ט). המינין האסורין בבית שאן הקצח והשומשום והחרדל וכו' מן העצרת ועד חנוכה (ר' יוסי דכפר דן בשם רבי מעדיה, ירוש' דמאי ב א). הבא חיטים ביכורים בעצרת שיתברכו לפניך פירות האילן (שם ר"ה א ג). ג' דברים צוה אחיתופל את בניו אמר להם וכו' ואם היתה העצרת ברורה זרעו חטים וכיתן (שם סנה' י ב). ולדה בעצרת היכי משהו לה וכו' כגון שהיה חולה בעצרת (רב זויד בשם רבא, ר"ה ו.). אין בין עצרת לעצרת אין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד (שם ו:). משה רבנו אוהב ישראל היה ויודע שעצרת יום אחד הוא (מנח' סה.). כך עלתה דעתו של הקב"ה ליתן לישראל רגל אחד בכל חדש שבקיץ בניסן פסח באייר פסח קטן בסיון עצרת (ר' לוי, פסיק' דר"כ ל). — ובסהמ"א: ומשכחת לה שנה בלא רגלים כגון שניהם מלאים ואירע עצרת בה' בסיון והקדישה למחרת בו' בסיון ולשנה הבאה היו שניהן חסרים ואירע עצרת בז' בסיון והשנה מלאה ביום ו' בסיון משהקדישה ועדיין לא עבר עצרת עליו (רש"י, ר"ה ו:). ומצינו שקראוהו עצרת כדגרסינן במסכת פסחים פ' אלו דברים וכו' (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג א ד ה). ובעלי הקבלה קראוהו עצרת שלא כדין גזרת התורה באמרם לא גה"ז עצרת והמון העם גם כן נמשכו בזו הקריאה ולא כן האמת כי לא נקרא עצרת אלא שביעי עצרת של חג המצות ושמיני עצרת (ר"א הקראי, ג"ע, ענין חג השבוע' ז, נו::).