עִצָּרוֹן

°, ש"ז, מ"ר עֶצְרוֹנִים, — כמו מַעֲצוֹר, עִכּוּב: רב במועט אפרוש ולי נאה לדרוש מלין בלי עצרון מכל צדדים כלו מחמדים משלם בלי חסרון (מנחם בן סרוק, אגר' אל ר' חסדאי) — ומ"ר במשמ' חמס ועֹשק: מתי עצרונים אגעל אוי נא לשודדים פני בהם אשים המה יאכלוני בכל פה (גומפלין, גולים הולכי דרך, מלא חפנים לגיגר, 51).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים