*, פ"י, — א) סבב, הקיף, umgehen; tourner; to go round: כשהיה הדבר יוצא מפי הגבורה היה יוצא דרך ימינו של קודש לשמאלם של ישראל ועוקף את מחנה ישראל י"ב מיל על י"ב מיל (ספרי דבר' שמג). — ובסהמ"א: החמישי נקרא זקף ממשיך המלה ועוקף והוא מכל טעם שקף (מיוחס לרסע"ג, הורית הקורא, דרנבורג 72). — *ובהשאלה, הלך בעֲקִיפִים, רִמה: מפני הרמאין שלא יהא אדם רואה את שדה חבירו יפה ומלוה אותו מעות ועוקף ונוטלה ממנו וכו' (ירוש' גיט' ה א). — ובסהמ"א: לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו (רש"י, ויקר' יט יד). — ב) *במשמ' עִקֵּם, עִוֵּת1: עד מתי אתה עוקף את המקרא (ר' נחמיה, מד"ר ויקר' לב).

— הִפע', *הֶעֱקִיף, — הערים, עשה בערמה: שוטים היו הראשונים שמעקיפים עצה על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים (מדר' תהל' ב).

— הִתפ', °הִתְעַקֵּף, — הסתובב, התעקם: וגם הצולגן המתעקף בראשו לסוף כאגמון אות ומופת הוא כי כל המלכים יכנעו לפני (תולד' אלכסנדר, קובץ על יד ב, 12).