עֶרֶב, ש"ז, —  אנשים נכרים שמתערבים בתוך האֻמה,  Gemisch; mixtion, mélange; mixture: ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף וגם עֵרֶב רב עלה אתם (שמות, יב לז-לח). ויהי כשמעם את התורה (שכתוב בה אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל יי') ויבדילו כל עֵרֶב מישראל (נחמ' יג ג). חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הָעֵרֶב אשר בתוכה והיו לנשים (ירמ' נ לז). —  ואמר הפיטן: ערב אשר עלה את עם הסבבת בכשלו נוקשו עשות זרות תעבת (ר"א הקליר, ערב אשר, יוצ' ב פסח). —  ואמר המשורר: ביציאת מצרים הלכו בישימון ושם כל ערב רב כי כן כתוב וכו' (ראב"ע, אל תכונתך).