פ"ע, עָרְבָה, עֲרוֹב, — עָרַב היום וכדו', נהיה ערב, שקע השמש, Abend werden; devenir soir; to become evening: ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לַעֲרוֹב לינו נא (שפט' יט ט). — ובהשאלה עָרְבָה שמחה: צוחה על היין בחוצות עָרְבָה1 כל שמחה גלה משוש הארץ (ישע' כד יא). — ובסהמ"א: לעולם יהא אדם זהיר כשיזקין בתפלתו  ובמעשיו הטובים וידע כי עתו קצר ויומו ערב ויתן אל לבו לעשות תשובה (ר"א די וידאש, ראש' חכמ', דרך ארץ, רכט.). — ואמר המשורר: אני הגבר הנדאב בלא עת יומי ערב ועוד לא יומי מלאו ימי (מנחם בן סרוק, מכת' אל חסדאי אבן שפרוט). ומרב מצוקיו בחייו ירב ומותו ערב ויומו ערב וקצו בקרבו לנפשו ארב (רשב"ג, אנושים וענושים). וכאשר פנו לערוב ימי עלומים וחטאי נעורים היו כתולע אדומים (רש"ט פלקירא, המבקש, ט.).

הִפע', הֶעֱרִיב, הַעֲרֵב, — א) עשה דבר בעֶרֶב, etwas des Abends tun; faire quelque chose le soir; to do at evening: ויגש הפלשתי השכם וְהַעֲרֵב ויתיצב ארבעים יום (ש"א יז יו). — ובתו"מ: השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן (ב"מ ז א). השכם וצא הערב וצא כדי שלא תתרחק משמש (בן עזאי, ברכ' סב.). במי הן מתקיימות (דברי תורה) במי שמשחיר ומעריב בהן (ר' יהושע, מד"ר ויקר' יט). למוד מאליהו ע"י שהשחיר והעריב בתורה לא כבר זימנתי לו עורבים (ר' שמואל בר אמי, שם). — ובתפלה: אשרינו כשאנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (לפיכך, ברכ' השחר). — ובסהמ"א: ושימני מבני העולם הבא מן המשכימים והמעריבים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות (רסע"ג, סד' רע"ג ב, קס.). בעם זה תחזה הולך ברגש לבית האל וגם משכים ומעריב (ר"י זבארה, שעשוע' יג, דודסון 144). — ב) *כמו קל: אוכל (המצורע) במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה (נגע' יד ג). — ג) פ"י, עשה שיהיה עֶרֶב, ובתפלה: אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים וכו' (תפל' ערבית). — ואמר המליץ: מעביר יום ומביא לילה מזריח חמה ומעריב לבנה (רסע"ג, סד' רע"ג א, סה:).

— פֻע', *עֹרַב, רק בינ' מְעֹרָב, מְעֹרַב שמש, — טמא שטבל והֶעֱרִיב לו השמש, שנטהר לגמרי, בנגוד לטבול יום שצריך להמתין לטהרתו עד שיַעֲרִיב לו השמש: ומטמאין היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים שלא יהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית (פרה ג ז). כיצד היא מביאה אותם אל פתח אהל מועד אלא אם כן תהיה מעורבת שמש מלמד שהיא טובלת מבעוד יום (ספרא מצרע פרק ט).

— נִפע', °נֶעֱרַב, — כמו קל: שמשך יזרח בחשך ואם זה ימים נערב (ר"י נג'ארה, יונת נדודים, עולת תמיד ל).

— הִתפ', °הִסְתַּעֲרַב2, בינ' מִסְתַּעֲרַב, מֻסְתַּעֲרַב, — שבא מן ארץ המערב, מאפריקה הצפונית: ואח"כ בא פה מצרים וישימו אותו עליהם קהל המסתערבים לראש ולקצין ויסוב את שמו הר' יוסף סכנדרי (לקוט' מדברי יוסף סמברי, ברלינר 72). אלעזר סכנדרי אשר אזר כגבר חלציו בעד עמו ישראל היושבים במצרים על אודות בית הכנסת של המוסתערבים (שם 79).