ש"ז, — המכה הרביעית מן מכות מצרים1: הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הֶעָרֹב ומלאו בתי מצרים את הֶעָרֹב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם עָרֹב וכו' ויבא עָרֹב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הֶעָרֹב (שמות ח יז-כ). ויעש יי' כדבר משה ויסר את הֶעָרֹב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד (שם כז). ישלח בהם עָרֹב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם (תהל' עח מה). שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם אמר ויבא עָרֹב כנים בכל גבולם (שם קה ל-לח). — ואמר המשורר: קמטם בערוב ודבר ושחין אבעבועות ושבר (ראב"ע, מי כמוך אפס יש).