°, עריבות, ש"נ, מ"ר עֲרֵבֻיּוֹת, — סגֻלת העָרֵב והנעים:  וזה שנהגו לומר ויהי נועם וקדושא דסדרא ולומר בנעימה ובעריבות טעם באפוקי שבתא (סרע"ג א, לא.). ולא הגיע לחכמות שמספיקים להתעסק בהם ולמצוא עריבות בם שאר חייו כפילוסופים (ר"י א"ת, הכוזרי ג א). ויתבודד השכל בפעולתו שנמצא בו מן הערבות (רלב"ג, מלחמ' ה' א יג). שהערבות והשמחה בהשגתו ביותר שלם שבפנים (שם ה ג יב). בעבור כי דרך כל שיר לחזק דתו ולגדל אמונתו בנועם המליצה וערבות המשלים (ר"י הבדרשי, ספ' הפרדס ח, אוצה"ס ג). ולא מנע ממני כל עריבות רק פן אבא לידי נדיבות (עמנו', מחב' א). אמנם נדיבותך השר גברה על כל נדיבות ועריבותיך על כל עריבות (שם ד). ר' עמנואל אחי אשר חדש פרחים בשיר וכו' ובפרט ערבותו בשיר העברי (ר' יעקב פרנשיס, מתק שפתים, 105). וגם משלנו בפרובינצא הגרנ"י והחריזי והסולמי היו יותר מליצים ופייטנים גדולים בעריבות גדול מהלשון מהרמב"ם ומהרמב"ן ע"ה שהיו יותר גדולים מהם בחכמה (ר"י פרובינצלי, שו"ת בדבר למוד החכמ', ספ' ד"ח, ע). ויש אומרים שאין מברכין עליו כלל שאין ערבות זו ממינו אלא שקולט אותו מדבר אחר (טואו"ח ברכות ריו). ואחשבה כי אין זה רק כדרך המשחק משמחת לבו שהוא מגלה בחיצוניות השחוק פנימיות הלב וערבותו כן היות התורה ממשכת ומגלה חוצה משפע אורה (ר"מ אלשיך, משלי ח ל). אך לא יהיה הוראת שמחתה ושחוק עריבותה (של התורה) חוזר ומתפשט עד למטה לארץ (שם ל). מיהו במקום שדרך לסחוט שאר פירות לשתות מימיהן לצמא כדרך משקין אפי' לתענוג ליהנות מערבותן דינם כתותים ורמונים (הלבוש, או"ח שבת שכ א). הנה מהרתי לבא היום להתראות לפני אדוני בעשרת הדברים האלה נעדרי כל היופי והערבות (קובץ אגר' בוקסטורף ז). — ומ"ר: ותהיה שמחתו ותענוגיו במה שהשיג יותר חזק וכו' מן הערבות מה שלא נעריכהו אל שאר הערבויות ואין לו אליהם יחס כלל (רלב"ג, מלחמ' ה' א יג). עם היות שאין יחס שתי הערביות כלל כי ערבות החכם הוא מצד מה שישיג מזולתו וכו' והוא יתברך שמחתו בעצמותו מבלי הבטה אל הזולת (ר"י אלבו, העקרים ב טו).