°,  נק' עַרְבָנִית, מ"ר עַרְבָנִים, —  כמו א. עָרֵב: ולא יחפוץ ללות על ידי תקיעת כף שישבע הלוה ובוטח העשיר שלא יענש על נעילת דלת באומרו תצא אשתו ערבנית (ר"מ אלשיך, משלי יא טו). וליפות כחו של שמעון נכנסת פלנית אשת ראובן הנזכר בעד בעלה הנזכר ערבנית קבלנית פרענית (ר"א ששון, שו"ת תורת אמת קכא, קלה:). — ואמר הפיטן: רצה לזכות כי הם ערבנים ושלימותם קונים בכלל על ידי עסק התורה (ר' עמרם, אשיר שירתי, רני ושמחי, קב:).