*, ש"נ, מ"ר עַרְבִיּוֹת, — כמו א. עֶרֶב: אם אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין (ר' יוסי בי ר' בון, ירוש' ברכ' א א). תפלת ערבית רשות (ברכ' ד:). איזהו בן העוה"ב זהו הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית (ר' יוחנן, שם ט:). קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית (שבת קיח.). אמר להן הקב"ה לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי אתם נמסרין בידם (רשב"י, סוט' מב.). — ובתפלה: אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים והשכמת בית המדרש שחרית וערבית והכנסת אורחים וכו' (ברכות השחר). — ובסהמ"א: כמו שהיו קורים קצת הקדמונים הזקנה ערבית החיים ויקראו הערבית זקנת היום (באור ספר השירים לאריסטו). — ומ"ר, עַרְבִיּוֹת שבת, כמו ערבי שבתות: שאני י"ט של דבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות שבת הואיל ואין מתענין בו שעות אין משלימין בה ערביות (רבינא, עירוב' מא.).