עָרוּץ

1, ש"ז, סמ' עֲרוּץ2: מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב בַּעֲרוּץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים (איוב ל ה-ו). — ואמר הפיטן: סימן שני למשולח בערוץ למדחפת איש שעיר (רסע"ג, באדני יצדקו, אזהר', קובץ מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 15). הופע יי' הגלה בערוץ שגבך והט אזנך (הוא, גוף ספר הגלוי, סעדיאנה, שכטר, 6). —  וכמו ש"ת: בסוד אלוה ירוץ אז לשער היסוד סגן וראש בית אב ערוץ לשמע טוב מגלה סוד (הוא, באדני יצדקו, אזהר', קובץ מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 15). —  בערוץ יקהת לחיך עת כי תשחקי ירד הנעם לשכון משמים (יל"ג, חנה א, 5). —  ונק' עֲרוּצָה, ואמר המליץ: לתת גדר למחסיה הפרוצה לשומה כקדם נוראה וערוצה לעזר שונה העשק והמרוצה (קטע מזמן הגאו', סעדיאנה 66). והוא פעל עומד מענין עריץ כלומר תהיי ערוצה (רד"ק, ישע' מז יב).



1 [המחבר לא פרש ערך זה, וע"פ פרושו בערך עָרץ יש לפרש: נורא, שעורצים ונבהלים מפניו. וכן ראב"ע והחדשים, ושאר מפרשינו פרשו מלשון שבר ונקיק.]

2 [לדעת רד"ק בשרשיו גם הנפרד עֲרוּץ, במשקל גְּבוּל.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים