עַרְטִיל

°, ת"ז, — עָרוֹם, בלא לבוש: פתאום ראיתים במקום הריח שליח רע וערטיל1 יטיל (אבא מארי, מנח' קנא', ספר הירח, הקדמ', 122). עוד מעט ונשאר הדור נעור ורק שליח וערטיל1 מעט מעט מתנונה והולך קמא קמא בטיל (ר' קלונימוס, אבן בוחן, סג.).



1 [מן הארמ' (סוט' ח:).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים