°, ש"נ, — שה"פ מן א. עָרַב: ולשון בין הערבים נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה עריבת היום בתחילת ז שעות וכו' ועריבת הלילה בתחלת הלילה (רש"י, שמות יב ו). אם כן איך יקרא מעת ערב שהיא עריבת השמש עד בקר יום והנה הוא לילה (ראב"ע, שם טז כה). והערב האמתי הוא בשקוע השמש גם יקרא ערב על דרך מקרה עד עריבת האור (שם יח יג). כי אז יראה אור הירח אחרי עריבת השמש (ר"א הקראי, ספ' ג"ע, ענין קדוה"ח ג, ד:). כי אחרי המולד תהיה ראיית הלבנה אחר עריבת השמש (שם ה.).