ש"ז, מ"ר כנ' עֲרִיפֶיהָ: וינהם עליו ביום  ההוא בנהמת ים ונבט לארץ והנה חושך צר ואור חשך בַּעֲרִיפֶיהָ1 (ישע' ה ל).— ובסהמ"א: ותקדר נפשו בעריפיה (רסע"ג, JQR., NS.III, 96). כל אויבינו יצעדו להפיצנו צר ואור חשך בעריפי זמננו (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה, 127). ולמה זה תדכא לב ילדך ותהיה חץ בכליותי כמביא ותחשיך בעריפי אור ותשים זריחתו למול עיני כערבי (ר"י אברבנאל, זמן הכה בחץ, או"נ ב, 72). סובי רפידת רקיע תעודה מסך לוטי על פי עריפיך שריון (נכדו של ר"א ששון, שו"ת תורת אמת, הקד'). ומי אשר לו עיניים לראות ולב להבין לא ירוץ אחרי קול הקורא ובפרט בעת הזה אשר נחשך אור החכמה בעריפיה בין אחינו בני ישראל  (יאוועל, למודי הטבע, הקד').— ואמר הפיטן: צוה אור בעריפים בגדודי חילים (אגורה באהליך, יוצ' שבת ה אחה"פ). יצורי תבל צר והוא משגב מבצר ומאיר אור נס צר חשוכים בעריפי (ר"י נג'ארה, אקדם אל, עולת תמיד, הקד').— ואמר המשורר: יבלה עפר ארץ והם יתחדשו יצרו עריפיה וישתרעו (רמב"ע, נטפי דמעות). וחשך האור בעריפו והדרך שם על פניו צעיפו (ר"י חריזי, מחבר' איתיאל יו). ובעת שיאמרו פלונית בין שדיה נאפופיה צר ואור חשך בעריפיה וכו' יאמרו פלונית שמש צדקה ומרפא בכנפיה (עמנו',מחב' א).