פ"י, הזיל, טִפטף, träufeln; tomber goutte à goutte; to drip: אף שמיו יַעַרְפוּ טל (דבר' לג כח). — ואמר המשורר: יבכו צמאיה עלי ענן אשר פיהם למלקוש יערף פערו (רשב"ג, בימי יקותיאל). ומה יועיל בכות על המצוקים ומה יועיל לדמעה הערופה ומה אוחיל ועד כמה איחל והיום עוד ולא מלאה תקופה (הוא, מליצתי בדאגתי). לפירוד הגביר אעיר ואערוף דמעות כערוף ידי ערופה (הוא, זרועי על בנות ימים). יום הנדוד עיני כעבים ערפו ואמצאה תוך פי וחכי לענות (רמב"ע, התרשיש ז מד). עב תערף או יזלו עינים וברק שחקים או יקוד מעים (שלמה אבן אלמועלים, עב תערף, שער השיר 130). אם לא כתבתיהו ועיני תערף וזמן מקנא יחרק שנים (שם).— ואמר המליץ: הנה עיניהם כמטר יערופו יזובו מים ונחלים ישטופו (עמנו' מחב' ג). הטוב כי תערופנה על שנינו בטוב המעשים פועה ושפרה (שם ח). — ובהשאלה, פ"ע, עָרַף הלֶקח כמו מטר: יַעֲרֹף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (דבר' לב ב). — ואמר הפיטן:יערף טובך כאמרך כי בי בעזרך (ר' מנחם בר מכיר, אחור וקדם, יוצ' שבת הפסקה א). יזיל עיני יערף על סור לאן ולאן רכב אלפי שנאן על חטא לישראל (עוה עוה כנף רננים, כ:). — ואמר המשורר: אזיל מי דברתי ותערף בתחנתי כטל אמרתי (רמב"ע מזמרת שירתי). נטפי דמעות מערוף נגרעו או גחלי אש משרוף שקעו (הוא, נטפי דמעות). דמעי יערף כעבים על עם האלהים משלבים לבד כעשבים ארזי הגבהים ([[מקור: ר"י הלוי, נפשי עם לבבי]]). יערוף לקחך כגשם כי אל חכמך והשואל בטובו לשם יקום נאמך (ראב"ע, אי ישן). — וא. עָרַף וב. עָרַף יחד: עיני כמו מטר עלי אהל אהובי ערפו הלכו כמו נחל עלי הוד משכנותם ערפו (רמב"ע, התרשיש ד סה). כזה וכזה אספדה מהם עדי יתבוננו בי הם ויתפלאו אשית חמסי על דמעות ערפו עד ערפו אותם ולא נרפאו (הוא, עד מה בגרון, Monatsschr. 1896, 33). אשר יהרס דביר בצעו ויהיה מזבחו ערף ועל רשעו ענן דמעו כמו מטר יהי ערף ( הענק לחריזי, ע).
ב. עָרַף