קל אינו נהוג.

— פִע', עִתֵּד, עַתְּדָהּ, — עִתֵּד את הדבר, הכין אותו בכל שיהיה מוכן ומזֻמן, bereiten; preparer; to prepare, make ready: הכן בחוץ מלאכתך וְעַתְּדָהּ בשדה לך אחר ובנית ביתך משלי כד כז. — ובסהמ"א ועתודותיהם שוסיתי סגלתם שעתדו לפגעי הזמן ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג עתד. ושלח הכרכיה לבקש דמו ועתד הרוצחים ששחקו ממנו והכיר בהם הקרוב להם והודו בהריגתו ר"י חריזי, מוסרי הפילוס' א ג. לפתע פתאם ראו אנשים דבר ערוה או עון או דבר מצוה שלא זמנום ועתדום אנשים להעיד בפיהם ר"י הדסי, אה"כ שסט, דבור לא תחמוד. — ואמר המשורר: מי עמד למוד ארץ וחרד וכו' מי עתד אצרות שלג וברד רמב"ע, מי אל נסתר. דרכו במסלה כוכבי רום ועלו בית דלי בתחלה אזרו עז ומשלו עתדם עת גאלה אל בכחו ונתלו ר"י הלוי, יש ארכה. אתה כוננת מישרים ועתדת יום פקדתך הוא, אתה כוננת מישרים.

— הִתפ', הִתְעַתֵּד, הִתְעַתְּדוּ, — הִתְעַתֵּד הדבר, הוכן, נועד, bereitet, bestimmt sein; être preparé, destiné; to be prepared, destined: וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר הִתְעַתְּדוּ לגלים איוב יה כח. — ובסהמ"א: שבתם מן המלחמה הקטנה שוללים שלל התעתדו למלחמה הגדולה וכו' ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה. — ואמר הפיטן: גלתה גהוצה לעטות עדי מחפה לגלות בהתעתדי גדר בעדי ר"א הקליר, איכה אשפתו, קינ'. — ואמר המשורר: ידידיו מהרו אל יין ידידות שתות היום במזרק המשושים ועוד התעתדו לכפל שמחות ופתחו ההחנות מאבסים רמב"ע, הריח מר. הגם לצורות התכבדו נודו והתעתדו זו עם זו יתאחדו ואלה מאלה נבדלים ראב"ע, אצולים מהודך.

— פֻע', *עֻתַּד, בינ' מְעֻתָּד, מעותד, — כמו התפ': שנ' בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים ולמי הן מעותדין לאלו שהן גולין ישראל שגלו ממצרים מד"ר במד' יח. מחר נהא מעותדים ועומדים על ראש הגבעה כמשמעו דברי ר' יהושע ר' אלעזר המודעי אומר מחר נגזור תענית ונהא מעותדים על מעשה אבות1 ילק' שמות רסד. — ובסהמ"א: שורה שלישית שאר הקהל והמקום הזה מעותד לדבר ומספידין שם לפי כבוד המת ונקרא שדה בוכים ערוך ערך שר. כי יוסיף באיש וכו' דעות ומעלות המדות יותר מאשר עותד והוכן אליו קודם ראב"ע, ספ' העצמים, יב. נלוה לזה שלא היו (שאר הנביאים) מעותדים ומזומנים כמוהו שם יג. ומסרתים (את האגרות) ביד סוחר אחד מגינואה אוהבי שמצאתי בעיר בולונייא שהוא מעותד לעבור באלכסנדריאה ר' הלל, חמדה גנוזה, כא:. אך לשקר שמרנו המעותד ההכרחי ואין לאל ידינו לדחותו הגזרה אמת ואנחנו בדאים ר"י הבדרשי, בחינ' עול' טז. ומפני ההנהגה הדקה הזאת (שלא היו להוטים אחרי תאות המשגל) היו מעותדים לאריכות ימי חייהם ר"י אברבנאל, פי' התורה, בראש', ד"ה ויחי אדם א. — ובחכמת הרפואה, במשמ' עלול לְ-: הכבד והטחול הם אברים היותר מהירים והיותר מעותדים לקבל הקושי כשיתרשל האדם בהם עשיית המאכלים הדבקים פרקי משה להרמב"ם ג. עוד אמרת כי בימי החרף יען אתה מעותד לנזילות אינך מניח כי אם תפלה של יד ריב"ש, שו"ת קלז. ויש מהגופים גופים מעותדים לכאב הראש והם גופים חלושי הראש וחלושי אברי העכול קאנון ג א ב א. והביצה השלוקה למי שהוא מעותד לרעיפה שם ה א ד. — מְעֻתָּד מָעֳמָד למשרה, (candidat(e: מעותד לחבורה דה"י יהודי מצרים וא"י א, מן 278. — ואמר המליץ: משנאי הם כהר ציון ואני כהר עיבל מעתד לקללה עמנו', מחב' א.