א. עָתָר

ת"ז, רק מ"ר כנ' עֲתָרַי, — מי שעותר, מתפלל, Anbeter; adorateur; worshipper, עֲתֳרי בת פוצי, תאר לישראל בגולה: מעבר לנהרי כוש עֲתָרַי1 בת פוצי יובלון מנחתי (צפנ' ג י). — ואמר הפיטן: לגויי הארץ תחיש שאת נס ינון תגבר ומתניו תשנס עתרי תאסוף ונפוצות תכנס (שדודים נדודים, סדור תימני ליוה"כ כ"י בריט' מוז').



1 [המתפללין אלי (רש"י), וכך חברו מנחם. ורד"ק ואחרים פרשו שם אֻמה, ועי' בפרושו של מרגלית, הוצא' כהנא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים