ש"נ, — עֹשֶר, שֶׁפַע, עֲתֶרֶת שלום וכיוצא בזה,  Reichtum; abondance; abundance: וגליתי להם עֲתֶרֶת שלום ואמת (ירמ' לג ו). — ואמר הפיטן: עשה לישבאב מחולים עתרת שלום להיות נחילים (Kahle, Masor. d. West, יא). צריף אמר חסד ואמת צניף עתרת שלום ואמת (שם יו). — חיה והצלח בברכה ועתרת אתה וכל הפלטה הנשארת (יל"ג, אגר' א קנד). — ב) כמו עֲתָרָה: עתרת זו תפלה בזמן העתרת יש בה שלום הרי היא אמת ואם לאו אינה אמת (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, ענלאו 40).