°, עיתר, ש"ז, — תפלה, כמו עתירה: וקראו בסתר וחינן לו בעתר עזרני שפטיה ורפא בתי מחולייה (יוחסין של אחימעץ, ניבויאר ב, 116). —  ואמר הפיטן: ראויים לרצותך בעתר שטטנו בארבע פנות תרופה לא מצאנו (אנשי אמנה אבדו, סרע"ג ב, סליח' יום ה). עיתר מוסף היפקתי בשיחה עווני למענך סלחה ענני כי עמך הסליחה (ר"א הקליר, אדפק בצהרים, Elbog. Stud. 120). באשמורת נמצאתי בביתך שופך עתר ואתה המצא לי אל חוקר כל סתר (ר' אברהם, אל תרחיק ממני, סדר סליח' רע"ג ב, 5). נא כל מדה נכונה נפשי נעם עליהם תבקשי נורא מרום וקדוש בעתר אליו תדרשי (ר' שלמה, שלש עשרה מדות, סליח' ער"ה). ראשו עטור פז כתר טהור צופה כל סתר ומאזין לקול עתר נערץ בשפת יתר (ר' שמעון בר יצחק, דודי, יוצ' חוהמ"פ). ומרבים תחן ועתר פלל לחשנו העתר אתה אל מסתתר (אנא אלהים חיים, יוצ' יוה"כ). חלו פני בעתר לתבוע עלבונם (גומפלין, גולים הולכי דרך, מלוא חפנים לגיגר, 51). — ובמשמ' דבור, דברים: למען כי רפואת מחלתי במו עתר שפתיך שמורות (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 15).