1, ש"ז, פְּאֵרְךָ, מ"ר פְּאֵרִים, סמ' פַּאֲרֵי, כנ' פְּאֵרְכֶם, — כסוי הראש לאנשים ונשים, עשוי שש בד וכיוצא בזה, יחבשוהו על המגבעת, Turban: ואת המצנפת (לאהרן ובניו) שש ואת פַּאֲרֵי המגבעות שש (שמות לט כח). הנטפות (של בנות ציון) והשרות והרעלות הַפְּאֵרִים2 והצעדות והקשרים (ישע' ג יט-כ). לשום לאבלי ציון לתת להם פְּאֵר3 תחת אפר שמן ששון תחת אבל (שם סא ג). כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן4 פְּאֵר5 וככלה תעדה כליה (שם שם י). האנק דם מתים אבל לא תעשה פְּאֵרְךָ חבוש עליך וכו' ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו וּפְאֵרְכֶם על ראשיכם (יחז' כד יז-כג). — ובסהמ"א: כי משפט כל הנשים להתיפות לראות פניהם בכל בקר במראות נחושת או זכוכית לתקן הפארים שעל ראשיהם (ראב"ע, שמות לח ח).