°, ש"ז, כמו תפארת, קשוט,  Pracht; magnificence; splendour, ואמר הפיטן: פאר וכבוד נותנים לשמו צהלה ורנה לזכר מלכותו (אל אדון, שחר' שבת). הוחבל גוינו ונפרע פארנו זבול מקדשנו חרב בעונינו (אשמנו מכל עם, סרע"ג ב, קנו.). באשם נלהבים ובגחלתם נכוים ובפארם הם נאלמים (הוא נקרא, יוצ' שבת פרש' החדש). פאר אש דת כתב ידו נתנה משמי שפרה (ר"א עראקי, אדון עולם, ספ' הפזמו', יד:). פאר שיר שבת חל פני משיבת וכו' ראיתי בספר אחד ישן נושן לאחד מן הקדמונים אשר את שמו לא אזכור עוד כי שם שר של שבת הוא פאר (ר"י רייפמאן, לקוטים, ציון תר"א, 164). —  ואמר המשורר: פאר הוד והדר חבש וישע אל לבש ולזרים כבש עשרה מבצרים (דונש אבן לברט, תשו' על מנחם, דעה לבי, שער השיר 4). הנחתי כעב עברה ואנחתי משמרה ושמחתי בטל הלך ועל ביתי פאר קרה1 (ר"ש הנגיד, אחי מוסר). —  ומליצה, °פַּאֲרֵי העמודים, Pyramiden;-es: באשר בא אבי האבות אברהם מצרימה כבר ראה שם את פארי העמודים אשר נתפלא עליהם עוד היום (גוטלובר, ממצרים של פרנקל, 4).