פּוֹסֵק
° 1, ש"ז, — חכם רבני המורה הלכה למעשה, מחבר ספר בהלכה Dezisor, (decísor): ובמ"ר פּוֹסְקִים: הוספתי לדבר ומלין לחבר בקיום דברי הראשונים לפני השרים והסגנים בראיות מהפוסקים הנחמדים מזהב ורב פנינים (שו"ת רלב"ח א). אלא שיש להשיב דהפוסקים האחרים ס"ל כותיה בחדא וכו' (שם). כל שכן לשאר הפוסקים שלא הזכירו החומרא שכתב הרב (שם). כי עיקר העשה הנאמרת בתורה על האב ולמדתם אתם וכו' לא נאמרה אלא על תורה שבכתב והיא התנ"ך כך כתבו להלכה הפוסקים (ריב"ל, תעודה בישראל). — ובמשמ' ספרי הלכה: יעשה בני פרי בפוסקים (רמא"ג קרית ספר סז). — ואמר המשורר: ובבקיאתו בפוסקים ובגמרא בראיות לפסקיו לא ידע מחסור (יל"ג, קוצו של יוד, שירים ד, 36).
1 [מן פָּסק.]