פּוּעַ

*, קל לא נמצא.

— הִפע' הֵפִיעַ, בינ' מֵפִיעַ, —  כמו הופיע: משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים מלמד שהמקום נראה מציץ ומפיע (מד"ז שה"ש ב ט, בובר 26). — ובסהמ"א: במשמ'  סִמֵּא את עינו מרב אורו: בני אל תראה בנשים כי היופי יפיעך והחשק יתעך (הרוקח, שורש זכיות). ועי' נָפַע.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים