*, ש"ז, מן פַָעַל, מ"ר פּוֹעֲלִים, — אדם עובד1,  Arbeiter; travailleur, ouvrier; labourer, worker, ואמר בן סירא: (אל תועץ עם) פועל שוא על מלאכתו שכיר שנה על מוצא זרע (ב"ס גני' לז יא). — ובתו"מ: מוכר לו פרות (אפילו) בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים וכלן בפירוש אסורין (שביע' ה ח). התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום הפועלים שבת אחת, העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום הפועלים שתים בשבת (כתוב' ה ו). היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק (ר' טרפון, אב' ב טו). אומר אדם לחמריו ולפועליו צאו ואכלו בדינר זה ושתו בדינר זה (תוספת' דמאי ה יד). השוכר את הפועל להביא קנים ודוקרנים לכרם והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם (שם ב"מ ז ד). ורשאין הן בני העיר להתנות על השערים ועל המידות ועל שכר הפועלים (שם שם יא כג). תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללים של ירוש' בשל ארץ (ירוש' ברכ' ב ה). למה היה רבי בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה מתכשר2 במלאכתו יותר מדאי וכו' לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרם ונתן להם שכרו משלם והיו הפועלים מתרעמין וכו' (שם שם ב ח). הרי שהיו חמריו ופועליו תובעים אותו בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם וכו' (ב"מ מו.). דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל  הבית מה שההנהו (שם עז.). אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה פועלין ומצאו שדה כשהיא לחה נותן להן שכרן משלם (שם עז:). במה דברים אמורים בזמן שאין שם פועלים לשכור אבל יש שם פועלים לשכור ואמר צא ושכור לי מאלו אין לו עליהן אלא תרעומת (שם שם). קא סברי רבנן יד פועל על העליונה וכו' קסבר (ר' דומא) יד פועל על התחתונה (שם עח.). בעל הבית טרוד בפועלים הוא (שם קיב:). משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו וכו' שניהן יכולין לחזור בהן (ב"ב פה:). רבי אלכסנדרי פתח קריה בפועל הזה מה הפועל הזה יושב ומשמר לכשיפליג מלאכתו קימעה וילקישנה בסוף (מד"ר ויקר' ל). בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים זרחה החמה נתנגבה הארץ והיו פועלים יוצאים ועוסקים במלאכתן (שם לה). — ובסהמ"א: אם תרצה שהפועלים יעשו מלאכתם מקולקלת ורעה תפרע להם שכירותם בראשונה (באר הגולה (על המקדש) כז). ובמשך ב"ש מחויב ר' יוסף ללמוד את הנער אומנות חייטים שניידרוואֶרג בכדי שאחר שתי שנים יהי' הנער הנ"ל פועל (פנקס קראקא תיא, אוצה"ס ד 627). כמנהג כל הפועלים להשכים ולהעריב (שם 636). — נתן לו שכרו כְּפוֹעֵל בָּטֵל: המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר הרי זה נותן לו שכרו כפועל בטל (ר' מאיר, תוספת' ב"מ ד יא). תני תנא קמיה דרב נותן להם שכרן משלם אמר ליה חביבי וכו' לא יהיבנא להן אלא כפועל בטל ואת אמרת נותן להם שכרם משלם (ב"מ ע"ז:).