ש"נ, מ"ר מָעוֹת, בכנ' מְעוֹתָיו, — א) גרעין קצת הפֵרוֹת, כמו של החרובים, הקשואים והאבטיחים וכדומה, Körnchen; petit grain; little grain, ובהשאלה, מְעוֹת הַיָּם,האבנים הקטנות וכדומ' על קרקע הים: לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כִּמְעֹתָיו1 (ישע' מח יח-יט). — ואמר הפיטן: עשרתו (את יעקב) במספר דגלים וכמעות ימים קהליו הרבית (סדר עבודה, אתה כוננת). —  ובתו"מ במשמ' העקרית: הנותן מעה2 של תורמוס בצד מעה2 של דלעת כדי שתיבקע הארץ מפניה (תוספת' כלא' א יג).  אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ומעה אחת מפיטמה של תפוח ונותנן בתוך גומא אחת והן נתאחין ונעשים כלאים (ר' יודה,ירוש' כלא' א ב).  דברי חכמים אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של קישות ונוטעה והיא נעשית אבטיח אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון (ר' יודן בר מנשה, שם). — ובסהמ"א: אבינות הן הנקראין בוטיתא בלשון ארמי והן כאגוזים שיש בהן פרי שדומה למעות (תשו' הגא', הרכבי שעח). — ב) *מ"ר מָעוֹת, מָעִים, מַטְבֵּעַ קטנה של נחשת או של כסף3: הטענה בש"א מעה של כסף ובה"א שתי מעין (ירוש' שבוע'  א).  סוף מטבע כסף מעה (שם).  ב"ש אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף וב"ה אומרים הראייה מעה כסף וחגיגה שתי כסף (חגי' א ב).  הפורט סלע ממעות מעשר שני בש"א בכל הסלע מעות ובה"א בשקל כסף ובשקל מעות (עדי' א ט). נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו בערוב (ר"א, ערוב' ז יא).הפורט סלע וכו' שלשה4 דינרים כסף וברביעית מעות (ר"ע, מע"ש ב ט). אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן (הוא, סנה' סח.). עם הארץ שאמר לחבר תן לי אגודת ירק אחד וכו' אם החליף את המעה צריך לעשר (רשב"ג, תוספת' דמאי ח א).  היה לו מעות כוזביות ומעות ירושלמיות אין מחללין אותו (את מע"ש) עליהן (שם מע"ש א ו). שש מעה כסף דינר מעה כסף שני פונדיונין פונדיון שני איסרין (שם ב"ב ה יב).  וכמה הוא קולבון מעה כסף אחד מעשרים וארבעה כסף לסלע (ר"מ, שם שקל' א ח).  היה (העני) משתמש בכלי מילת נותנין לו כלי מילת פת נותנין לו פת מעה נותנין לו מעה עיסה נותנין לו עיסה (שם פאה ד י).  סלע של מע"ש ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואומר סלע של מע"ש בכל מקום שהיא מחוללת על המעות האלו (מע"ש ב ו).  (המשרה את אשתו ע"י שליש) נותן לה מעה כסף לצרכיה (כתוב' ה ט).  אמר לו תן לבני סאתים חטין תן לפועלי בסלע מעות הוא אומר נתתי והם אומרים לא נטלנו (שבוע' ז ה).  לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפילה אמר אם אומר אני האירו לי שאקבץ מעותי אין בריה משגחת עלי מה עשה נטל זהוב אחד והשליך בתוכם והתחיל צווח ואומר האירו לי זהוב אחד היה לי ונפל ממני כאן והאירו לו מה עשה משנטל את הזהוב אמר להן בחייכם המתינו לי שאלקט את המעות וליקטן בזכות הזהוב נתלקטו המעות (ר' לוי, מד"ר דבר' כ.  — ובסהמ"א: אבל המעה היא היתה כסף נקי אפילו בירושלם והיא כסף של ירושלם (רמב"ם, טוען ונטען ג ב). — ואמר המשורר: ואם יש למשה תהי לו כנושה ואם אין בידו מעה ריב ערבים (עמנ', מחבר' כ ). — ג)  *בהרחבה, במ"ר מָעוֹת סתם, במשמ' כסף, ממון, Geld; argent; money: בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש שיהא חלוט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו בלשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס אימת שירצה הלה יבוא ויטול את מעותיו (ערכ' ט ד).  מי שהלך למדינת הים ועמד אחר ופרנס את אשתו חנן אמר אבד את מעותיו (כתוב' יג ב).  יפה אמר חנן הניח את מעותיו על קרן הצבי (ריב"ז שם).  גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביוה"כ שחל להיות בחשבונך (ר"ג, ר"ה ב ט).  נטל מקלו ומעותיו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יוה"כ להיות בחשבונו (שם).  לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת (הוא, ב"מ ה י).  אין אונאה לתגר מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שהוניתני (ר' יהודה, שם ד ד).  המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב וכו' אם קבלה הימנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו (הוא, שם ט ו).  מצא מעות עשויות מגדלות חייב להכריז (תוספת' שם ב ז).  מכר לו חלוק שוה חמש בשש יד הלוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי סלע ורצה אומר לו הילך חלוקך ותן לי מעותי (שם ג טז).  מעותיו של ישראל (שהיו) מופקדות אצל הגוי מותר להלוותן בריבית (שם ה יט).  מכר לו חלוק שוה חמש בשש וכו' המוכר יכול לחזור בו והלוקח אינו יכול לחזור בו שכבר קיבל הלה את מעותיו (ר"ש, שם ג יו).  ישראל שאמר לגוי הילך שכרך וצא והלוה מעותיי בריבית (שם ה יח).  גר וגוי שירשו את אביהם גוי יכול לומר לו טול אתה ע"ז ואני מעות אתה יין ואני פירות (דמאי ו י).  ומחולל (מע"ש) על המעות וחושך גרוגרת אחת (שם ז ג).  מעות חוליו ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שלקט לקט למע"ש עד שישלים והשאר חולין (מע"ש ב ה).  מי שהיו לו מעות בירושלם וצריך לו ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללים על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צרכו במעותיו (שם ג ג).  מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות (שבת כא ב).  מותר הקטורת מה היו עושין בה מפרישין ממנה שכר האומנין ומחללין אותה על מעות5 האומנין (שקל' ד ה).  מי שהוא מבקש נסכים הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות נותן  לו מעות ומקבל ממנו חותם בא  לו אצל אחיה וכו' מוציא את החותמות ומקבל כנגדן מעות (שם ה ד).  הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו (כתוב' ו ב).  הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות (שם ח ז).  נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בא"י נותן לה ממעות ארץ ישראל (שם יג יא).  נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות קפוטקיא (שם).  (הכותב) שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה מקום הלווה מקום המעות ומקום הזמן (הכותב) שטרי מקח צריך שיניח מקום  הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן (גיט' ג ב). משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו (ב"מ ד ב).  מצא פירות מפוזרין מעות מפוזרות (שם ב א).  מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא מעות בכיס או כיס כמות שהוא צבורי פירות צבורי מעות שלשה מטבעות זה על גב זה (שם ב).  מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות (שם ד א).  מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת הנכרי (שם ה ו).  מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע ולמה אמרו מחזיר לו מעות ליפות כחו של מוכר (ב"ב ז ב).  המודר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות  אומר לה הרי  המעות האלו נתונין לך  במתנה (נדר' יא ח).  האשה שנדרה בנזיר וכו' היו לה מעות סתומים יפלו לנדבה מעות מפורשים דמי חטאת ילכו לים המלח (נזיר ד ד).  המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן (מעי' ו ה).  ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות (כלים יח ב).  בראשונה היו אומרים מחללין על פירות עם הארץ חזרו  לומר אף על מעותיו (טבו"י ד ה).  שאסור לאדם לומר לחבירו הא לך את המעות וצא וקח לך בהם  בשר לפסח אבל אומר לו הא לך את המעות הללו וצא וקח לי בהם בשר לצלות (רב, ירוש' פסח' ז א).  מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ  (הוא, בבלי ב"מ מז:).  אני אומר נפה לספור בה מעות כברה לכבור בה חול (ר' מנא, ירוש' שבי' ה ט).  היו לו מעות של סכנה (שם מע"ש א ב).  אמר לה כנסי סלע זה בפקדון וחזר ואמר לה התקדשי לי בו בשעת מתן מעות מקודשת לאחר מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת (בבלי קדוש' יב:).  כאן במעות טמונים כאן במעות שאינם טמונים וכו' מעות טמונים לא קנתה מעות שאינם טמונים קנתה (רב יהודה, ב"ב נא:).  המוציא שטר חוב על  חבירו כתוב בו בבל מגבהו ממעות בבל הוציאו בארץ ישראל מגבהו ממעות ארץ ישראל (כתוב' קי:).  היו לו  מעות כוזביות ירושלמיות או של מלכים הראשונים (ב"ק צז:).  אין מחללין על המעות שאינם יוצאות (שם). — ומצוי בסהמ"א, ואמר המשורר: אהה חרו פני ארץ והעולם בערבוביא, ויש מעות ביד אישים ואין להם פרקמטיא (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה).  ולא תעשה רעות, במדת קרקעות, ומשקל המעות, וגם לא במשורים (רשב"ג, אזהר', בצל שדי).  ולמה מעות רעות תמיד עובר לסוחר (ראב"ע, שאלות מו).  וזה הנושא ונותן נקרא מתעסק שהרי הוא לבדו מתעסק במשא ומתן ושותפו שאינו נושא ונותן נקרא בעל  המעות (רמב"ם, שלוחין ו א).  קבלתים (הפרחים) ממנו במעות מחוטבים ומעתה נודר אני לפצותו (מחזור כ"י פיריינצי, שנת ה רכא, JQR Oct. 1903, 74): — *מעות פורים: מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחילקתים לעניים (ר"ח בן תרדיון, ע"ז יח.).  אין משנין במעות פורים (ירוש' מגי' א ו). — ובסהמ"א: וכיון שקורין ליום הכניסה כך גובין ומחלקין מעות של פורים ביום הכניסה (ר"ח מגי' ד:).  הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים (הרי"ף, ריש מגי').  ביום פורים ר"ה בהיותי באנקונה הדרנתי למעות פורים א' קערת כסף (יוסף בן יהודה זארק, ניב שפתים, כ"י לונדון).  ומה שנוהגין ליתן לשפחות מעות פורים אסור להרגילם בעיר שלא הורגלו בכך (תשב"ץ, מנהגי מהר"מ מרוטנברג, סי' קעט).  מנהג צרפת שנהגו לתת מעות פורים ביום הפורים לעניי ישראל (אבן ירחי, המנהיג, הלכ' מגי' כו ).  האביונים והאומללים המתקבצים לבא בבתי כנסיות לשאול מעות פורים (חמדה"י ב, סדר פורים ה).  תודוס איש רומי הנהיג את בני רומא לתת מעות פורים לנערים (מגל' פורים, אין קורין).  — °מגלחי מעות: ומגלחי מעות וכיוצא בהן ביד מי שיגעו ירד מנכסיו (ספ' חסידים, תתתלא). ועי' גלח.