°, ש"ז, — מי שרגיל לפזר את כספו, Verschwender; prodigue; spendthrift: ועתה עלי לברר שאתה פזרן והס' ליטרי' הברחת מבתי לכן לא תאבה בתי ללכת אחריך (ר"מ מרוטנבורג, שערי תשובה ריט). הפזרן אחר הפזרנות (אורח' צדיקים, שער השקר, דף סג:). הפזרן יותר נקל לשוב ולהתרחק מלפזר מן הכילי להתחיל ליתן (רי"א מודינא, צמח צדיק טו). ופזרן גדול שהון עתיק לא יספיק לו (שו"ת חכם צבי א).