ג. פַּח

ש"ז, מ"ר פַּחִים,— כמו פֶּחָם: ימטר על רשעים פַּחִים1 אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם (תהל' יא ו). — ואמר הפיטן: יקוד אור הנגחל עוד מהפחים (מחז' ויטר' 450). יה בראות כנתמלא ספקם פחים ורוח זלעפות השיקם (ר' שמעון בר יצחק אמרו לאלהים אדירים, קרוב' ז פסח).



1 ראב"ע: אבנים בוערות. [[רש"י: לשון פחמים, וכן בפש'. ובמד"ר בראש' נא  פרשו גם כמו ב. פַּח: גומרין ומצדדין. וריב"ג פרש כמו א. פַּח: אבני אש דמה אותם למתכת]].

חיפוש במילון: