1, ש"ז, מ"ר פַּחִים, סמי' פַּחֵי, — כעין לוח דק של מתכת, טס של נחשת, זהב וכד', Blech, Platte; plaque; plate (of metal): וירקעו את פַּחֵי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני וכו' (שמות לט ג). את מחתות החטאים האלה בנפשתם (יקחו) ועשו אתם רקעי פַחִים צפוי למזבח (במד' יז ג). — ובסהמ"א: שכן מנהג מרקעי פחים כשמניחין הטס על הסדן מכין תחלה בקורנס על הסדן כשמתחיל במלאכה (ר' חננאל, שבת קג:). — ואמר המשורר, בהשאלה: שמש נשאם על כנפיו על פני ארץ ועת כי נבקעו נבקעו פחי גשמים רקעם רוח ועב קצץ פתילים עד שאול נגעו (רשב"ג, עבי שחקים, דוקס יט). בין מר ומתוק יעמד לבי והם רוש הנדד ודבש נשיקותיך אחרי דבריך בפחים רקעו אותו פתילים קצצו ידיך (ר"י הלוי, מה לך צביה, שעה"ש 92).