א. פַּחַד

ש"ז, פַּחְדְּךָ, פַּחְדְּכֶם, פַּחְדּוֹ, פַּחְדָּם, מ"ר °פְּחָדִים, — א) כמו מוֹרָא רגש של מורא וּבֶהָלָה וכדו'1, Furcht, Schrecken; frayeur; fear: תפל עליהם אימה וָפַחַד בגדל זרועך ידמו כאבן (שמות יה יו) .  היום הזה אחל תת פַּחְדְּךָ ויראתך על פני כל העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך (דבר' ב כה). בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתנני בקר מִפַּחַד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה (שם כח סז). וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר אינו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פַּחַד יי' על העם ויצא כאיש אחד (ש'"א יא ז). בוא בצור והטמן בעפר מפני פַּחַד יי' ומהדר גאונו  (ישע' ב י). פַּחַד ופחת יפח  עליך ישב הארץ והיה הנס מקול הַפַּחַד יפול אל הפחת (שם כד יז-יח). קול חרדה שמענו פַּחַד ואין שלום שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון (ירמ' ל ה). כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מִפַּחַד בלילות (שה"ש ג ח). פַּחַד ופחת היה לנו השאת והשבר (איכ' ג מז). מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד וּפַחַד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני (תהל' לא יב). אין פַּּחַד אלהים לנגד עיניו (שם לו ב). שמע אלהים קולי בשיחי מִפַּחַד אויב תצר חיי (שם סד ב). לא תירא מִפַּחַד לילה מחץ יעוף  יומם (שם צא ה).  שמח מצרים בצאתם כי נפל פַּחְדָּם עליהם (שם קה לה). ושמע לי ישכן בטח ושאנן מִפַּחַד רעה (משלי א לג). אל תירא  מִפַּחַד פתאם ומשאת רשעים כי תבא (שם ג כה). בשעפים מחזיונות לילה בנפל תרדמה על אנשים פַּחַד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד (איוב ד יג-יד). הלא שאתו תבעת אתכם וּפַחְדוֹ יפל עליכם (שם יג יא). קול פְּחָדִים באזניו בשלום שודד יבואנו (שם יה כא). בתיהם שלום מִפַּחַד ולא שבט אלוה עליהם (שם כא ט. על כן סביבותיך פחים ויבהלך פַּחַד פתאם (שם כב י). המשל וָפַחַד עמו עשה שלום במרומיו (שם כה ב). כי פַּחַד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל (שם לא כג). הקשיח בנה ללא לה לריק יגיעה בלי פָחַד (שם לט יו). ישחק לְפַחַד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב (שם שם כב). ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פַּחַד היהודים עליהם (אסת' ח יז). ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פַּחְדָּם על כל העמים (שם ט ב). ויצא שם דויד בכל הארצות ויי' נתן את פַּחְדּוֹ על כל הגוים (דהי"א יד יז). ויבן את כל הערים סביבות גרר כי היה פַחַד יי' עליהם (דהי"ב יד יג). ויהי פַּחַד יי' על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם יהושפט (שם יז י). — ודבר שהאדם ירא פן יבוא: גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פַחְדְּכֶם בבא כשואה פַּחְדְּכֶם  ואידכם כסופה יאתה (משלי א כו-כז). — ובתו"מ: גוף קשה פחד שוברו פחד קשה יין מפיגו (ב"ב י.). והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה והנה שני תנינים גדולים ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה (מד"ר אסת', ויגד לו מרדכי). — ובסהמ"א: מנהג בני אדם כשיש להן פחד לשום ידו על לחייו (ערוך, ערך פג). והפחד הוא בהיותו ירא פן יקראנו פגע אך לא הגיע לגבול הדאגה עליו (ר"י מוסקטו, קול יהודה לכוזרי ב לח). ועוד כתב שהיא באה ומתעצמת באדם מפני היותו שבור בקניני עוה"ז וחמודותיו אשר בהפקדם וחסרונם או מפני פחד איבודם כל ימיו מכאובים (רי"א מודינא, צמח צדיק ט). ואמר הפיטן: והדובר סרה בשם עבודה זרה ובעל אוב לזרה וידעוני שקרים ונפש רוצחת לפחד ופחת ועם עיר נדחת בחרב נדקרים (רשב"ג, אזהרות). — ואמר המשורר: לאמים יחפזון ועמים ירגזון לפחדו ירזון בנפשם גבורים (דונש, דעה לבי, שעה"ש 4). דרשה נשמה דבק בכסאך כי דמתה אל כרוב ומלאך ואענה נא בפחדי אך הטהרי בבכי ואימים שבע פעמים (ר"י הלוי, מודים לך, שעה"ש 103). —ובמ"ר: ועל כן כשיהיה אדם נוצר דרך משל שיהיה ענינו להקדים אל הפחדים כמו ענין הארי ולא ימנעהו מזה מונע תהיה קדימתו אל הפחדים יותר משובו לאחור מהם (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה,  68) . וברב פחדים מחטא ואשמה ישבים ושקדים על דת תמימה (אבון, עז אל מעידים, שעה"ש 63). אם לא תאמינו בנו לא נאמינו והפחדים עליהם ישענו (עמנואל, מחב' כה, 228). אשר שמו לשונם כחרבות ושפתותם כמו חצים שנונים ודתותם שלמות מפחדים ולא שבט עלי כסלם נכונים (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, יעקב מן, ב, 77). זכור כי פעלו תשגיא ותחת בהערימו בתתו קול פחדיו (שם שם 269). בענין היראות והפחדים שאדם מתירא ומתפחד ע"פ הרוב מכמה דברים או מבני אדם שאינם יכולים להזיק לו כלל (מגיד שיחות הר"נ) פ"ה).  —  ב) כנוי לאלהים, Gotthheit; divinté; deity: לולי אלהי אבי אלהי אברהם וּפַחַד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני (בראש' לא מב) . וישבע יעקב  בּפַחַד2 אביו יצחק (שם שם נג). — ובתפלה: עננו אלהי אבותינו עננו עננו פחד יצחק עננו עננו אביר יעקב עננו (סליחות).



1   בעצם הדבר קול שאון הגורם בהלה גדולה. [אמנם אפשר ששם זה במש' יראה ופחד, והפעל פָּחַד הנגזר ממנו אינם בעיקר אלא ב. פַּחַד במשמ' ירך ושוק, והוראת היראה נולדה במלה כקצור מתוך צרוף כגון מעידת פחד (רעידת שוק וירך), כשם שקיבלו גם שמות אברים אחרים הוראות מפשטות מתוך קצורים דומים: רחמים (בעקר: רֶחֶם, בטן, מעים) מתוך המית רחמים (על כן המו מעי) אַף במשמ' הכעס מתוך חרון אף, וכדו'.]

2 ואולי ב. פַּחַד?

חיפוש במילון: