*, ש"נ, מן ב. פחז,— כמו ב. פַּחַז Übereiltheit, Leichtsinn; précupitation, frivolté; hastinese, thoughtlessness: משל למטרונה שהיו לה שלושה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה1 ואחד ראה אותה בניוולה וכו' ישעיה ראה אותם בפחזותם (ר' לוי, מד"ר איכה א). ובסהמ"א: הסבל עושר והפחזות רש (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 18). שדוד טעה (שקבל לה"ר על מפיבשת) לרוב פחזותו וצרת לבבו (ר"י אברבנאל, ש"ב טז). והם גם כן ברוע מזגם ופחזותם מאסו מיד במלכות בית דוד כי כאשר בחרו אלהים חדשים כך בחרו מלכים (ר"ש וירגא, שבט יהודה, הנובר, 21). ועל זה אמר דוד המלך ע"ה בחפזי כל האדם כוזב שהוא באמת ודוי מעליא על מעשה בת שבע שבא במכאוב ואכלה פגה על פחזותו של אדה"ר (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חקור דין ג ט). — ואמר המליץ: ורק פחזותם לבדו עשה להם את המות הזה (רמא"ג, הצרפתים ברוסיא 39).