ש"ז מן ב. פחז, — א) חטא, Sünde; péché; sin: למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלוותה ואחד ראה אותה בפחזה1 ואחד ראה אותה בניוולה וכו' ישעיה ראה אותם בפחזן (פסיק' דר"כ, בובר קכא:). — ב) °מעשה נמהר, קלות דעת, פזיזות, Übereilung; précipitation; hastiness: הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך כמים הללו הממהרים למרוצתם לכך אל תותר אל תרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך ומהו הפחז אשר פחזת (רש"י, בראש' מט ד). לישב ולהתרות בבאים שלא יזיקו זה לזה לרוב המהירות והפחז (ר"ש וירגא, שבט יהודה, הנובר, 105). — ואמר המליץ: אלהי אבי ואדון חיי פלטני מרוב עונים ולב פחז הרחק ממני (ב"ז ב"ס כג ה). אין פחז ממים ולא משתנה מלב אשה (שם כה כא). — ג) °כמו א. פַּחַד, Furcht, Schreck; peur; frught, fear: פחד ופחז אחזני ועקשה (סדור רסע"ג, תטז).